מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בת 10 חודשים "מסרבת" לשבתיובב04/09/2010
שלום,
בתי בת 10 חודשים, ילדה טובה ומלאת חיים. לאחרונה (שבועיים שלושה) היא "מסרבת" לשבת, עם זה בעגלה לצורך יציאה לטיול, אם זה בכיסא לצורך אוכל וכו'. ברגע שמנסים להושיב אותה היא מקשיתה את גבה ונלחמת. יש לציין שברגע שכבר מצליחים להושיבה ולאבטחה ברצועות היא נרגעת מיידית ושוכחת מה"מלחמה".
אשתי אומרת ואני נוטה להסכים שצריך להתעלם מהמאבק שלה, כלומר להושיבה בלי לוותר, אך בלי דיבורים בלי הסברים, פשוט להושיב.
מעניין אותי לדעת אם אנחנו נוהגים נכון, ובכלל מה המשמעות של המאבק הזה? האם אלה ניצני הרצון העצמי הראשוני? מדוע היא מבטאת זאת כך הרי לא באמת אכפת לה לשבת (עובדה שאחרי שניה היא נרגעת).
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הקפצה
יובב05/09/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהבת 10 חודשים מגלה את העולם
ד''ר שירי שדה שרביט06/09/2010לאבא שלום,
בתך בגיל בו היכולות המוטוריות שלה מתפתחות והיא מעוניינת ומסוגלת להפעיל יותר את גופה. כמו כן, גם מבחינה קוגניטיבית החושים שלה חדים יותר והיא מגלה עניין בחפצים ואנשים רחוקים יותר ממנה. לא סתם זהו גיל הזחילה בו הילד מתרחק מעט מההורים ומגלה את העולם כשהם נוכחים לצידו ומסייעים לו.
לכן ההתנהגות של בתך היא טבעית, ונהדר שיש לה רצון טבעי של סקרנות ורצון להיות פעילה. כדאי לחשוב אם יש לה מספיק הזדמנויות לזחול ולנוע, ולהגביל ככל שניתן את משך הזמן בו היא קשורה לכיסא או עגלה. כמו כן, אם אתם יודעים שהיא אמורה לאכול או שאתם נוסעים למקום מסוים או צריכים להושיב אותה בעגלה, כדאי לתת לה לפני זה מעט זמן לזחול ו"להוציא אנרגיה".
אני חושבת שכדאי למצוא דרך התייחסות שאינה "להתעלם מהמאבק שלה" כפי שכתבת. תנסו למצוא דרך שגם מכבדת את הרצון הבריא של הילדה, וגם בכל אופן מסתדרת עם התוכניות שלכם (מן הסתם אתם לא תחדלו לנסוע באוטו או להאכיל אותה בכיסא).
הבת שלכם מגלה את ההעדפות הטבעיות שלה ואת היותה אדם נפרד מכם. זהו תהליך נורמלי וחיובי ושלושתכם יחד תלמדו איך לכבד זה את רצונו של זה, ולחיות יחד בהרמוניה.
בהצלחה,
שירי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה
יובב07/09/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהשמחתי לעזור, שנה טובה
ד''ר שירי שדה שרביט12/09/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם סובלים מחרדות?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
