שלום

שלום רב,
ביתי בת שנתיים ושמונה חודשים, נולדה בשבוע מוקדם מאד במשקל 590 גרם. מגיל קטן מאד היא מגיעה למצבי בכי עם הפסקות נשימה והתעלפות. התייעצנו לגבי הבכי עם מס' רופאים ונאמר לנו שזה התנהגותי. אני מאד נלחצת מזה, בעלי הפסיק להילחץ ולכן נותן לה להגיע למצב הזה והעיקר לא לרצות אותה תמיד. אני מאד מתוסכלת מהמצב בגלל מס' דברים: 1. יש ימים שהיא רוצה כל הזמן בידיים. היא צמודה אליי מאד ואם אני לא מרימה אותה היא עושה את הסצינה עם הבכי, דבר שמאד מלחיץ אותי וגם את אחותה בת ה-5.
יש לציין שזה פסק כמעט לחלוטין עד שהתחיל החופש הגדול והיא הייתה איתי הרבה .
2. בזמן האחרון קורה שהיא לא רוצה לשים טיטול או שמשהו שאני עושה לה לא נראה לה ואז היא מתחילה בבכי הכולל צרחות, בעיטות , בכי שיכול להימשך חצי שעה ויותר ואי מאפשר לרצות אותה. היא עליי מחבקת וצורחת עד שנרגעת לבסוף. אני ממש מיואשת . אני מרגישה ממש מותשת ולא יודעת איך להגיב ומה לעשות. מצד אחד אני ממש פוחדת עליה ומגוננת עליה בגלל עברה ומצד שני מתוסכלת.
מה לעשות? איך להגיב לבכי ואיך להגיב להיצמדות שלה אליי?
תודה מראש.