בני בן ה-5

שלום אתי,
ההיפך של פינוק הוא לא עונשים. צריך להפסיק לפנק וגם להפסיק להעניש. עונשים לא עוזרים, הם רק משפילים את הילד.
כדי להיות סמכותיים ולהציב גבולות צריך קודם כל להחליט על סדרי עדיפיות - על מה נאבקים ועל מה לא. משה שחשוב - צריך להיות מאוד עיקביים בנוגע אליו, ולא ליצור מצב שלפעמים כשאין כוח אז מוותרים ואז הוא יודע שאם הוא יתעקש יוותרו לו ותצטרכו להתחיל הכל מהתחלה.
דבר שני, כשמציבים גבול זה לא עם עונש אלא עם אמירה בטון תקיף ברור וקצר. בלי הסברים בלי התחננויות ונאומים ארוכים. אלא : אסור וזהו , או: "אני לא מרשה". בטון תקיף והחלטי. אם הוא משתמש בידיים והמילים שלכם לא עוזרות, צריך להפסיק את האלימות באופן פיזי ומייד, על ידי כך שאתם נעמדים מאחוריו, מחבקים אותו "חיבוק דב" ומחזיקים את הידיים שלו בהצלבה עד שהוא נרגע.
כמו כן חשוב לא לפנק אותו. אני לא יודעת למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים שאתם מפנקים אותו, אבל אם לדעתכם זה מזיק פשוט על תעשו את זה.
אם אתם עדיין לא מצליחים, פנו להדרכת הורים מסודרת.