בני בן ה-6...

שני שלום,
את נמצאת כעת בצומת מאוד קשה ומורכב, של שינויים רבים אף אם הם לטובה בטווח הארוך. מהדברים שכתבת יכולתי להרגיש באיזו מצוקה את נמצאת, ונראה שעברת אירועים לא פשוטים. כרגע את מאוד במתח, חשה אשמה ותקווה מועטה לגבי העתיד, וחשוב שתדעי שגם בנך חווה את התחושות הללו.
לכולכם צפויה תקופת הסתגלות לקשיים ולשינויים, עד שהמצב יתאזן מחדש. בזמן הזה, חשוב לתת לילד לבטא גם את הכעסים והמתחים שהוא חש אולם להציב גבול ברור לאלימות. חשוב גם להסביר לילד בשפה פשוטה מה קורה בבית,במיוחד אם אחד ההורים כבר אינו גר עמו, ולהסדיר את הסדרי הראייה עם ההורה שלא בבית. גם אם הגירושים אינם סופיים, חשוב להסביר לו במלים המתאימות לגילו, את הסטטוס הנוכחי.
בתקופה הזו כדאי שאת תיעזרי בתמיכה חברתית ומשפחתית שיש לך, וכדאי לבדוק גם לגבי תמיכה של איש מקצוע, למשל ברווחה יש לעתים קבוצות לנשים בתהליכי גירושין, וזו מסגרת שעשויה מאוד לעזור. בנוסף, חשוב לעדכן את המסגרת החינוכית של הילד, על מנת שיתמכו בו גם שם ויקבלו את המתח שלו בהבנה לעת עתה.
בהצלחה,
שירי

אני מאוד מודה לך על התשובה המהירה,עזרת לי מאוד.