הצילו!!

שלום לך,
את רגילה לילד מסויים ומאד קשה ך לקבל שהוא במצוקה והצרכים שלו התשנו. את רוצה את הילד הקודם. אבל זה לא ילך בלי להתייחס לקושי החדש שנוצר. חשוב שתדברי עם הילד, על כך שאת מבינה אותו, כי כל מי שנולד לו אח הוא מצד אחד מאוד אוהב אותו אך מצד שני קשה לו, כי פתאום אבא ואמא פחות פנויים אליו, והוא מרגיש בודד, עצוב כועס ומקנא חלק מהזמן. הוא צודק. ולכן עכשיו אתם תנסו לתת לו קצת זמן לחוד בלי אחיו, כמו שהיה פעם.

אני מבינה ומקבלת את מה שאת אומרת אך מה עושים שבכל מגע שלו עם התינוקת, הוא מכאיב לה על אף מיליון שיחות שכבר קיימנו, מה עושים שהוא שוב ושוב לא עושה מה שמבקשים ממנו? אנחנו כן משוחחים על הלידה והוא אמר בעבר שקשה לו. קשה ההורות הזאת!! תודה, אמא

שלום לך,
כשהוא מציק לתינוקת צאין מקום שליחות. כאשר אתם משוחחים ארוכות, נואמים נאומים ומסבירים הסברים וגם כועסים נורא אתם הולכים ומשדרים חוסר אונים לילד, חולשה והוא מפרש את ההסברים כסוג של הצדקות והתחננות שלכם שיהיה כבר ילד טוב, כאילו שהוא לא מבין שזה לא טוב ואם תסבירו לו הוא יבין.
כשהוא עובר את הגבול יש להפסיק זאת בצורה קצרה ובטון תקיף, ורק פעם אחת להגיד. אם יש צורך אז גם להפסיק זאת פיסית על ידי הזזת היד שלו. בלי יותר מדי דרמה כי אז אתם נכנסים למצב שהוא מקבל הרבה תשומת לב על העניין הזה, ואין לו אינטרס להפסיק אפילו שתשומת הלב היא שלילית.