כעס ורוגז

שלום רותם,
על מה את מבססת את קביעתך שהוא כועס על כלום? ניסית לברר איתו מה לא נוח לו? כדאי לברר יותר מה קורה לו בפנים ומאיפה זה נובע כדי להבין טוב יותר איך לטפל בזה. אולי תתני דוגמה או שתיים יותר מפורטות של מה בדיוק קרה ומה בדיוק הוא אמר.

תודה על תשובצך.אפרט יותר..
רוב הכעסים והעילבויות קורים כאשר אנחנו נמצאים עם אנשים נוספים-חברים שלו והוריהם.
סיטואציה למשל-הילדים משחקים ולפתע בלי שום סיבה נראית לעין,הוא נעלב ובורח או עושה פרצוף כועס ונמנע מהמשך משחק.ילד חדש ניגש אליו ,מתבונן בו,או אומר לו משהו ותגובתו היא "לא" "לא" עם פנים זעופות.אני מוכרחה לציין שבגן-גן חדש-אני מקבלת פידבקים מעוליםושיש לו הרבה חברים(רובן בנות),ילד נבון .כששנינו יחד (לרוב)הוא פשוט עונג.
האם אני נסחפת בתגובותי,האם אני חוששת מדי?אני פשוט לא נתקלת מחבריו בתגובות כמו שלו.(והם כמובן לא מושלמים.בוכים הרבה,וכו).אני פשוט לא מבינה מהיכן מגיע הרוגז,הכעס הזה..

שלום רותם,
אני לא שומעת מהתאור שלך את הנסיונות לברר מה קורה לו ולמה הוא כועס. זה שהסיבה לא נראית לעין, זה לא אומר שאם תשאלי אותו, תדובבי אותו, באותו רגע או מאוחר יותר לא תתקבל תמ ונה קצת יותר מלאה על מה קורה לו.אין טעם לכעוס על משהו שנאחנו לא מבינים, קודם כדאי לנסות להבין.