מסגרת חדשה/התנהגות חדשה

שלום
אבקש את עזרתכם...
ילדתי היא כבת שנה ועשרה חודשים מספטמבר האחרון רשמנו אותה למסגרת בפעם הראשונה
מאז שנולדה היתה בבית עם חמתי.
הילדה היא מאוד בוגרת לגילה - חברותית לילדים ולאנשים מבצעת את צרכייה בשירותים ולא מרטיבה בלילה.

ביום הראשון בגן (בשילוב עם אימא שלה ) התהליך היה מושלם שיחקה התלהבה והיה לה כיף.
וכך גם למחרת נשארה שעתיים לבד ואמרה שלום ונפרדה לשלום.
ביום השלישי היא נשארה עד השעה 12:30 ללא הורה וגם היתה ללא בכי וללא התנהגות יוצאת דופן.

ואז התחיל זה היה יום ראשון ובו היא החלה לבכות מהרגע שהיא קמה עד להגעתה לגן.
חובה לציין שבגן היא נרגעת עד שהיא רואה שאחד ההורים מגיע לקחת את אחד/אחת הילדים/ילדות בגן.
מאז אותו יום אנו חשים מין מרדנות ממנה, כל דבר שמציעים לה היא אומרת לא (אפילו לפני שמסיימים את המשפט) היא קמה לפחות 5 פעמים בלילה.
הבוקר הופך לסיוט היא מאוד רגישה לאנשים שהיא הייתה מאוד קשורה אלייה (בת דודותה כל הזמן הייתה לוקחת אותה לגן שעשועים - ועכשיו היא לא מוכנה ללכת איתה לבד)

שהיא קמה בלילה היא נעה מן צד לצד - מהמעט שלמדתי על שפת גוף כאילו שמדובר במטרד או אי שקט, רק הבעיה שהיא קמה זה מלווה בקריאות "איה" כאילו כואב לה משהו.

התיאבון שלה ירד בצורה דרסטית ומורגש כאילו שמחת החיים שלה ירדה בצורה משמעותית.

אבקש לדעת כיצד להתמודד למול זה, הלילה שלנו מאוד קשה, הפרידה מאוד קשה ובכלל כל התהליך הזה קשה לנו (אנו הורים צעירים וזו ילדתינו הבכורה והיחידה)

1. האם יש ממה לחשוש לגבי העתיד
2. האם יש פיתרון למנוע את הפרידה הקשה הזו
3. כיצד ניתן לתת לילד תחושת ביטחון שאנו כן נחזור לקחת אותו והוא הדבר החשוב בחיינו
4. האם יכול להיות שיש משהו בגן שלא מתאים לילדה (יש ביקורות מעולות לגבי גן זה)
5. מה יכול לעשות לה טוב בתקופה זו שתחזיר לה את שמחת החיים?

אנא אבקש תשובה
ליבנו נקרע בכל יום מחדש,