לא יודעת מה לעשות

שלום שרה,
קודם כל אפשר להרגע, את נשמעת מאוד מזועזעת וייתכן שהזעזוע הוא קצת מוגזם. כן, ילדים בגיל 6 חשים גירוי מיני, גם תינוקות. ילדים בכל המינים נוהגים לאונן. זה לא סוף העולם, זה טבעי וזה בסדר כל עוד זה נעשה בפרטיות.
אנחנו עוד לא יודעים מה זה, אולי היא מתאפקת לפיפי, אולי היא מתאפקת לקקי, אולי היא מאוננת ואולי היא פשוט חרדה מכיתה א' וזו התגובה הגופנית שלה.
מה שאני שומעת זה שמייד הערת לה. תמיד, כדאי שתבוא שאלה לפני ההערה. למשל - מה קורה לך? לא נוח לך? אולי הילדה יודעת להגיד מה היא מרגישה באותם רגעים?
אפשר לשאול אותה בצורה יותר מפורטת, בעדינות, בלי לחץ ובלי נזיפה - האם את מתאפקת לפיפי או קקי? האם התנועה הזו עושה לך נעים? איפה היא עושה לך נעים? אם התשובה היא בכיוון של אוננות - צריך להסביר לה שזה בסדר שזה עושה לה נעים אבל את זה עושים רק בפרטיות. אם התשובה היא בכיוון של התאפקות, כדאי לשאול אותה האם היא מתאפקת בגלל שלא נעים לה לצאת מהשיעור? אולי זה משהו שאפשר לפתור בקלות. אם היא לא רוצה לענות, זה גם בסדר, לא ללחוץ ולא לחקור אותה.
י נראה שהיא פשוט חרדה מכיתה א', וגם אם זו אוננות - זה יכול להיות פיצוי על החרדה.
כדאי לדבר איתה ולשאול אותה, האם קשה לה, האם מרגישה לפעמים לבד בבית הספר, האם חוששת שלא תבין ולא תצליח, האם היא חוששת מהמשמעת, מהמורה, שיכעסו עליה, האם היא מרגישה שצריכה עזרה, האם יש לה חברות בכיתה וכו'.

תודה על התשובה המפורטת אבל זה התחיל עוד שנה שעברה בגן וגם בבית זה קורה ואני מעירה לה בעדינות ואני מסבירה לה שזה לא נעים לראות אותה ככה במיוחד בכיתה גם לי הדבר הראשון עלה שהיא מתאפקת אבל לא נראה לי וכן אני אכן מזועזעת במקרים כאלה הרבה פעמים עוברים לטיפול של הפסיכ' של בית הספר ולא בא לי שיתייגו את הבת שלי ישר.
האם את חושבת שלהניח לזה כרגע או לפנות לטיפול כלשהו?
ושוב תודה...

שלום שרה,
שוב, לפני פנייה לטיפול, חסרה לי השאלה שלך. למה את לא שואלת אותה מה קורה לה ומייד מעירה? ואם את שואלת - מה היא עונה?
נראה לי שהילדה שלך סובלת ממצוקה כלשהי, וייתכן שיש מקום לפנות לטיפול. את יכולה לפנות לטיפול פרטי אם את רוצה, אבל אין כל רע בהתערבות של פסיכולוגית בית הספר. ל אנראה לי שיתייגו את בתך. תיוג ש ילד בדרך כלל קורה כאשר הילד נורא מפריע, ואז נוצר לו שם לא טוב אצל המורים והתלמידים ואז נוצרת תחושת דחיה כלפיו. לא נראה לי שזה המקרה.
יותר חשוב כאן לברר ממה הילדה סובלת מאשר מה הסביבה חושבת ואיך זה נראה.
כדאי שתפני מקום לעובדה שיש כאן מצוקה ותתענייני בה אצל הילדה על ידי שאלות מתעניינות ולא רק באופן שמעיר לה, גם אם זה בעדינות.