שינוי קיצוני בהתנהגות

ביתי בת 5 יש לה אחות בת שנה, בת ה - 5 בגן חובה - גן חדש גננת חדשה וכו'
מעולם לא הופיעו בעיות הסתגלות אצלה הכל תמיד היה מאוד קל איתה מעולם לא יצטרכנו להעניש אותה - ילדה מקסימה אומנם מפונקת כי היא נכדה בכורה אבל עד היום הפינוק לא פגע או הפריע לאף אחד הכוונה בפינוק קניית המון צעצועים והמון תשומת לב שהיא מקבלת.
אני רוצה לציין שאחותה גדלה בת שנה הולכת מתייפייפת ומקבלת המון תשומת לב מכולם לדעתי היא נורא מקנאת בה וזה נורמלי. הבעיה היא שמהיום הראשון היא לא רוצה ללכת לגן זה התחיל בבכי וכעת זה הפך למצב שהיא צורחת בכאב כזה שמעולם לא ראיתי הפנים שלה נראות מבוהלות היא נראית במצוקה( בדקתי את הגן את המטפלות והילדים הכל נראה שם בסדר וגם אין תלונות מהורים של ילדים אחרים). דברתי עם פסיכולוגית והיא אמרה שאני צריכה יותר לבלות איתה. העניין הוא שלפתע אתמול בערב סבתא שלה הייתה אצלנו מפני שהיא שמרה על התינוקת בזמן שאני ובעלי והיא יצאנו לסידורים וכשחזרנו הסבתא הייתה צריכה ללכת, הילדה פשוט נכנסה להסטריה התחילה לצרוח ולבכות אני לא ראיתי מעולם ילד שיכול לצעוק בצורה כזו מתוך כאב כזה זה פשוט מפחיד, בעלי לקח אותה והושיב אותה בחדר והסביר לה שעד שהיא לא מפסיקה לצעוק ולבכות הוא לא מקשיב למה שהיא אומרת.
כעבור 20 דקות היא נרגעה הוא שטף לה פנים ודיבר איתה. אח"כ היא פשוט התנהגה כלא היה כלום.
אני לא יודעת איך להתמודד עם זה: האם צריך להיות נוקשים ומה בגן האם אני צריכה לעזוב אותה צורחת וללכת - כי אין ברירה ניסיתי כל דרך של שיחות.
בפעם הקודמת שזה קרה בגן דברתי איתה ואח"כ יצאתי היא תפסה אותי ולא שחררה נאלצתי לשחרר אותה בכח ולסגור את הדלת, הילדה צרחה בהסטריה בעטה בדלת חיכיתי 3 דקות מחוץ לדלת והייא נרגעה והלכה לשחק.
מה לעשות?