עזרה - דחוף!!!!

שלום רב,

יש לי ילדה בת שנתיים וחודש.
התחילה ללכת לגן בגיל שנה.
השנה עברה לקבוצת הבוגרים באותו גן עם כל הילדים שהיו איתה בשנה שעברה.
בשנה הראשונה בגן, מאחר שהייתה איתי שנה בבית, לקח לה כ- 3 חודשים להיקלט ולהתחיל להנות בגן ללא בכי - לאחר מכן - הלכה ופרחה בגן.
השנה היא התחילה את השנה רק בשבוע האחרון לאחר ראש השנה מאחר שהיינו איתה שבוע בחו"ל.

הבעיה היא שמאז שהילדה חזרה לגן (הגננת אומנם התחלפה אך היא מכירה אותה כחלק מהצוות המקצועי שליווה אותה בגן בשנה שעברה) - היא כל הזמן בוכה / מייבבת, לא אוכלת דבר וחצי דבר ולא שותה, לא מים ולא מטרנה, חוזרת הביתה רועדת מרעב וגורסת מהשנייה שהיא מגיעה הביתה. כמובן שהצוות בגן כל הזמן מציע לה לשתות ולאכול... בתחילה ניסיתי לתת לה מתנה בסוף כל יום לעודד אותה לאכול ולהשתתף - זה לא עזר. אח"כ אמרתי לה בסוף היום ששמעתי שהיא לא אוכלת שאני מאוד עצובה מזה, ובד בבד - אוהבת אותה והיא הבטיחה שתאכל ותשתה.. למחרת - עדיין לא אכלה כלום כל היום ולא שתתה.

עכשיו אני מנסה להתעלם מזה בנוכחותה ולא לדבר איתה על זה כדי להראות לה שזה כאילו לא מפריע לי.... היום שמעתי שבארוחת הצהריים היא כמובן לא אכלה ולא שתתה מהבוקר אבל קצת התפרעה וגרמה לכך שכל הילדים יבכו אחריה, ולכן הגננת לקחת אותה לצד הרגיעה אותה, חזרו לשולחן עם הבטחה שהיא תתנהג יפה ולמרות זאת הכל חזר חלילה.

בהמלך כל היום (וזה קורה כל יום מאז שחזרה לגן) היא לא זזה מהגננת או מהסייעת ולא משתתפת באף פעילות - לא בגן ולא בחצר, וזאת למרות שכל יום יש להם חוג אחר בגן.

חשוב לי לציין שמדובר בילדה מדהימה, פיקחית וחברותית מאין כמוה. היא לא ילדה בעייתית בשום מובן ואופן. מאוד קשובה, ממושמעת ומחונכת. מעולם לא נתקלתי אצלה בכזו עקשנות ואסרטיביות. בשנה שעברה היא התפתה מדהים בגן ושיתפה פעולה בצורה פנומנאלית כולל במסיבת סוך שנה כשרוב הילדים התביישו...

אני מאוד חוששת מהצום שהיא גוזרת עליה במשך כ-8 שעות כל יום (אפילו לא שותה....) וגם קצת חוששת שהצוות יאבד את הסבלנות כלפיה בשלב מסויים..

מה עלי לעשות? אני ממש אובדת עצות... מה דרך הנכונה להגב? והאם יש משהו שניתן לעשות כדי להחזיר עטרה ליושנה?

למען הסר ספק אני יודעת שמתייחסים אליה מאוד יפה בגן - גם הצוות וגם הילדים כך שזה לא נובע ממקום של מישהו שעושה לה רע חלילה. כמו כן, הגן נמצא בדיוק באותו מתחם כמו בשנה שעברה כך שלא מדובר בגן חדש או משהו כזה.

אני ממש נואשת - אנא עזרו לי!

עוד משהו חשוב - אני גם לא מבינה איך אף אחת מהצוות לא מוצאת דרך ללב שלה.... זה לא סביר - למרות שאני יודעת שהן כל הזמן מנסות... יש גם מצלמות בגן ואני רואה מהעבודה שהן מלטפות אותה ומתייחסות אליה מאוד יפה.מצד שני - זה הגיוני שכמעט שבוע אף אחת מהגננות או מהסייעות לא מצליחה לשכנע אותה לשחק ולאכול???

ממתינה לתשותבכן בקוצר רוח
תודה