דאגה וגעגוע לאמא-דחוף בבקשה

שלום רננית,
את צודקת, זה באמת לא עניין להבנה הגיונית אלא עניין של צרכים ריגשיים שכנראה לא מסופקים. בתך זקוקה ליותר התייחסות אימהית או הורית כנראה, להסביר לה שאמא עובדת ולכן היא צריכה להסתדר בלי,זה לא פיתרון עבורה. תנסו לחשוב ביחד איך ניתן למלא עבורה את החסך. גם אבא בזמן שהוא נמצא איתה יכול ללהתמודד עם זה, ייתכן שצריך לחשוב איזה התייחסויות היא צריכה אחה"צ ממנו וממך כשאת כבר כן באה הבייתה כדי להרגיש יותר מוכלת ופחות לבד. אפשר לבדוק האם אפשר לגייס לעזרה דמות מהשפחה המורחבת, כגון סבתא שתעזור גם היא כי אכן קשה מאוד גם לעבוד וגם לתת התייחסות מספק לארבעה ילדים בבת אחת, מישהו כנראה מרגיש שהוא נשאר בחוץ, ושווה לבדוק איך מצואים לזה פיתרון קצת יותר מספק, כי מה שיש עכשיו כנראה לא כל כך עובד עבורה.

תודה רבה לך על העצה והתגובה המהירה אך יש לי שאלה נוספת:
ישנם ימים שכאשר אני מגיעה הבייתה היא ממשיכה לשחק עם חברות ,לשחק במחשב
וכדו' ולמרות שאני קוראת לה היא ממשיכה בעיסוקים שלה.זה נראה כאילו היא פשוט נרגעה שכבר הגעתי הביתה .

שלום רננית,
זה לא אומר שהיא לא זקוקה לך. זה בסדר גמור שהיא לא מתפנה באופן אוטומטי כשאת מגיעה, עדיין היא זקוקה להפנמת היכולת להרגיש שיש לה אותך גם כשאת לא לידה ויכולת זו כפי הנראה לא לגמרי הופנמה. זה נקרא בפסיכולוגיה "קביעות אובייקט" היא לא מרגישה בטוחה כשהיא לא יודעת שאת נמצאת לידה פיזית, או במילים אחרות היא לא בטוחה שאת באמת ממשיכה להתקיים כשאת לא לידה ושהיא ממשיכה להתקיים בלב שלך ובראש שלך באותם רגעים.