מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- בת 7 כל הזמן פוחדת שכועסים עליהעופר20/09/2010
שלום רב,
בתי בת שבע, נכנסה לפני שבועיים לכיתה א'.
לפני כמה ימים החלה לשאול את כל הסובבים אותה, אם כל דבר פעוט שהיא עושה הוא בסדר או שמא הם כועסים, לבקש סליחה על זוטות, ולבקש רשות והסכמה על כל דבר זניח. המגמה הזו בהתנהגות שלה נעשית אינטנסיבית והיא אומרת שהיא לא יודעת איך להתמודד עם התחושות הללו. ניסינו שיטות שונות של התמודדות. בתחילה אמרנו לה שוב ושוב "אנו לא כועסים" "הכל בסדר" "אין סיבה לדאוג" וכו'. ניסינו גם לרדת לעומקן של הדאגות שלה, ולהסביר לה ספציפית על כל דבר שמדאיג אותה שאין סיבה לדאוג. ניסינו גם להראות לה שגם אם כועסים זה לא הדבר הנורא ביותר בעולם. זה נמשך כבר חמישה ימים, והיום היא תיארה גם כאבים בבטן ובמצח.
אנחנו אובדי עצות
תודה
עופר* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר בת 7 בכיתה א'
ליאת גרוס20/09/2010שלום עופר. העלייה לכיתה א' היא לא דבר קל. רב הילדים חויים משבר זה או אחר עד שמסתגלים. טוב שיש את חופש סוכות עכשיו שירגיע אותה קצת. היא מנסה ללמוד את החוקים החדשים.כנראה הזמן יעשה את שלו והיא תסתגל. אל תילחצו ממנה ואל תעשו עניין גדול מידי כי זה עלול להחמיר את המצב. אפשר להיות קצת פחות קשוחים ויותר חמים מהרגיל. היא זקוקה לתמיכה.זו התנהגות של חוסר ביטחון וחשש וזה הגיוני ותואם למשבר נורמטיבי של המעבר. איך הולך לה בכיתה? האם טוב לה ? מה מספרת המורה?
במקביל תבדקו עם עצמכם (לא איתה) ממה בעצם דואגת. ייתכן שהיא חוששת לאכזב אתכם ? ייתכן והיא חשה שיש לכם ציפיות שקשה לה לעמוד בהם.
זה נמשך כבר חמישה ימים. בדקו מה היה הטריגר. מה קרה לפני 5-6 ימים? אולי משהו בבית או בכיתה.
אם תראו שזה ממשיך גם במהלך החופש ואחריו, חיזרו אילינו. אני מקווה ומאמינה שלא יהיה צורך.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם עצלנים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
