חרדת נטישה

בתי בת שנה וחודשיים טופלה אצל סבתא עד שהחלטתי שהגיע הזמן ללכת לגן לצערי במעון זה לא הסתדר היא בכתה בכי הסטרי והקיאה כל פעם שעזבתי ל-5 דקות. החלטתי להעבירה לגן עם 4 ילדים ולא בגלל הבכי אלא בגלל שלדעתי הזדרזתי לרשום אותה במסגרת גדולה מדיי. הבעיה שבימים בהם שהיתי במעון עם בתי כל הילדים בכו אך אצלה זו היתה חרדה קיצונית . עליי לציין שכבר מגיל 3 חודשים היא לא מאפשרת לי לזוז ממנה . אפילו להכין לי כוס קפה או ללכת לשירותים היא רודפת אחריי ובוכה היא לא מוכנה שאף זר יתקרב אליה ואף לבני משפחתי שרואים אותה לפחות פעם בשבוע. לא קל לי אני לא יכולה להביא בייבי סיטר ולא להשאירה אצל משפחתי היא הופכת עצבנית ובוכה בהסטריה. אני חוששת שלא תוכל להקלט בעתיד למסגרות ולכן ברצוני להוציאה לגן ולקבל עצה מקצועית איך אפשר להתגבר על ההיסטריה הנוראית שלה ואיך לנהוג בפרידה ממנה בתקופת ההסתגלות לגן ומבלי שישארו לה טראומות. האם להשאירה בוכה ומקיאה או שעדיף לתת ללה זמן ארוך להסתגלות ולשהות במחיצתה יותר זמן.(מה שעשיתי במקום הקודם וזה לא עזר)