ילד בן שנתיים וחודשיים בלי יכולת

שלום יעל,
ילד בן שנתיים לא אמור שתהיה לו יכולת איפוק. הוא אמור ללמוד את זה. זה גם באמת לא עוזר לכעוס, לשם מה? כדי להעמיד גבולות אין צורך בכעס, וגם לא בעונשים. אלא רק בנחרצות ועיקביות. אם את אומרת על משהו לא, אז לא. אומרים את זה בקצרה, בטון ברור ונחרץ אך לא כועס. לא מוסיפים לזה שום הסברים, כי הסברים בסיטואציות מסויימות נשמעים לילד כמו הצטדקות או חוסר ביטחון של ההורה, או כהזמנה למשא ומתן או מקח וממכר שלא התכוונת באמת לנהל אותו. גם בלי התחננויות, בלי נאומים, בלי הטפות מוסר ובלי האשמות. פשוט לא. ואז הוא בוכה -שיבכה. שיצרח, ויש ילדים שמתחילים גם להקיא מרוב עצבים. בכל זה צריך לעמוד. פעם אחת, פעם שנייה, שלישית ורביעית ויותר. תיקני אטמי אוזניים אם את צריכה. בסופו של דבר אסור שאת תישברי ראשונה. הוא צריך ללמוד, דרך העיקביות שלך שלא זה לא. לא על כך דבר, אבל אם החלטת שמשהו הוא לא, את חייבת להיצמד לכך. אם תשני את דעתך אפילו פעם אחת בגלל הבכי שלו, אבוד לך, תצטרכי להתחיל הכל מהתחלה.
זה הכל.
בהצלחה.