הכנה של ילד למוות במשפחה

שלום,
אימי חולה במחלת סרטן בשלב מתקדם, לדברי הרופאים נותרו שבועות
אני כמובן שבורה מאוד. יש לי 2 בנים בני 3 ו-7 .
קצת רקע: אימי גידלה את בני הבכור (כ-4 שנים) כשאני עבדתי עד שעות מאוד מאוחרות. הוא מאוד מאוד מאוד קשור אליה (הקטן פחות)היא מרעיפה עליו אהבה ללא תנאי והוא מרגיש לידה הכי מוגן בעולם .
היא דמות מאוד דומיננטית בחיינו (עם ההורים של בעלי הקשר הרבה יותר רופף).אישה שהיתה מאוד בריאה ופעילה .אבא שלי הוא חולה סוכרת ומוגבל בראייתו ועד היום אמא היא המטפלת שלו ועוזרת לו בכל...
גם במצבה כשהיא כבר מתקשה ללכת, היא מרעיפה על הגדול שלי (נכד ראשון) את כל החום והאהבה שהיא יכולה. היא נמצאת בבית. נראית הרבה יותר רזה וחלשה.
הילד יודע שסבתא חולה, הסברנו לו כבר לפני כחצי שנה שמצאו לה פצע בבטן והיא מטופלת מידי פעם בבי"ח ושהיא מבוגרת וחולה ועייפה יותר
לא חשבתי שיש מה להכין יותר מהחשש שזה יפתח בו חרדות גדולות מהעתיד.
לדברי המורה שלו בסוף שנה שעברה היא הרגישה שינוי בהתנהגות שלו ושייכה את זה למצב. היא טענה שהוא לא מפוקס ושזה משהו שלא ראתה לפני (שיתפתי אותה באבחון המחלה של אימי ולאחר מכן היא אמרה את זה)

מאחר ומדובר על ילד סופר רגיש וכנראה סופר חרדתי (יש לו הרבה פחדים, כבר אמר לי שהוא פוחד להתגיס שלא ימות בצבא ושהוא יתגייס לא לקרבי...)השאלה שלי: איך להכין אותו???????????????
האם בריא שהילד יראה אותה באותה תדירות (כמעט כל יום) בזמן שנותר ?
האם בריא שיחשף להתדרדרות במצבה? הוא דורש ליסוע לסבתא - מה לעשות? האם לקחת אותו?
האם מותר לבכות לידו (אני משתדלת להחניק את הדמעות) ואם ישאל למה אני בוכה? מה להגיד לו?
ואם ישאל האם סבתא תמות?
מצטערת על אינסוף השאלות....

אני בעצמי לא קולטת ,אמא שלי היא הדבר הכי קרוב אליי בחיים. אני שבורה, אבל בכל זאת מוצאת גם עכשיו כוחות לחשוב על הילד שלי. אני מאוד פוחדת שהוא לא ידע להתמודד או שזה ישאיר לו צלקות וטראומות . כי היא באמת הדמות הכי משמעותית בחייו אחרינו (לא בטוח שלא לפנינו...)
הוא בינתיים לא שואל שאלות, אבל האם צריך להכין אותו? ואם כן איך?
האם אני צריכה סיוע ריגשי/נפשי לילד ?
אנא עזרו לי