בן 6 לא מוצא עצמו בחברה גדולה

אני בהחלט אכנס לפעולה בעניין מול משפחתי וצוות הצהרון.

שלום לך,
אני לא יודעת אם ההגדרה המתאימה היא שהוא חסר ביטחון או שהוא זקוק לתשומת לב יותר אישית ולהחזקה של מבוגר. זה לא אותו דבר. אם הבעיה היא רק חוסר ביטחון - אז ברור שצריך לחזק את הביטחון שלו, לתת לו חיזוקים חיוביים, לשחק איתו, ללמד אותו לשחק עם ילדים, להתחרות, ליצור קשר לא דרך הצקה, וכו'. אני לא בטוחה שזו כל הבעיה. יכול להיות שהבעיה היא שכרגע נדרש ממנו תפקוד למשך שעות רבות ביום שבהן הוא נדרש להחזיק את עצמו ללא תשומת לב אישית יותר של מבוגר וזה קשה לו, וההצקה היא סוג של התפרקות וחוסר שליטה כי כבר אין לו כוח להחזיק את עצמו לבד. וזה מתאים יותר להגדרה של המורה שהוא צעיר מדי. יכול להיות שבשביל ילד כזה, כרגע, השילוב של עלייה לכיתה א' ושהייה בצהרון הוא יותר מדי אתגרים והוא זקוק למגע אישי בשעות אחה"צ ולא מסוגל להחזיק את עצמו בקבוצה כל כך הרבה שעות. אני לא יודעת מה אתם יכולים לעשות עם זה, אבל ייתכן שזה המצב. אולי יש אפשרות לקחת אותו לפחות בחלק מהימים מוקדם יותר מהצהרון ולבלות עימו בשקט בבית, זמן איכות אישי, עד שהוא יבשיל מעט יותר.

אז קודם כל תודה על התשובה.
לי בתור אמא עובדת קשה לצאת מוקדם יותר מהעבודה אך אני בהחלט אנסה לעשות חשיבה מעמיקה בנושא ולמצוא פתרון (גם אם חלקי) שיקל עליו לפחות בחלק מהימים.
אולי סבא/סבתא או חונך פרטי לשעה-שעתיים בשבוע.
אם יש לך עוד רעיונות, אשמח לשמוע.
תודה על העזרה

שלום לך,
בהחלט יש רצוי ויש מצוי, ואני לגמרי מבינה אותך בתור אמא עובדת. את הכדאיות של מחיר מול תועלת בכל בחירה שאת עושה רק את יכולה לעשות. עם זאת - חונך לשעה שעתיים בשבוע זה לא העניין, הוא לא זקוק לעוד דמות להתרגל אליה שנותנת פיתרון של תשומת לב אישית פעם ב...הוא צריך שימעיטו את השעות שהוא מחזיק את עצמו לבד בקבוצה גדולה. סבתא זה יותר בכיוון.