גרושין

שלום שני,
זו באמת התלבטות, את רוצה להיות בסדר, ולא לעשות שמהו שגובל בהסתה נגד אבא שלו, מצד שני, את בטח מרגישה שאין טעם להתעלם ממה שהילד מרגיש. אני חושבת שבמקום לנסות להגיד לו מה יפה ומה לא את יכולה לנסות יותר להתעניין מה שהוא מרגיש במקום להגיד לו מה להרגיש. למשל לשאול למה הוא אומר את זה, מה קשה, יותר לפתוח את הדיבור ופחות לסגור אותו, ואת לא חייבת לקבוע עמדה, אלא בשלב הזה רק לשמוע ולתת לדברים לצאת. אחרי כן אפשר להגיד משהו יותר מאזן כמו - באמת עברה עלינו תקופה קשה, וראית ושמעת דברים מאוד קשים, ולכן אתה מאוד כועס על אבא, ואולי גם עלי, ואני מבינה אותך. אולי בהמשך יהיה לך קל יותר לראות לאבא ולי יש גם צדדים נוספים, חיוביים יותר מאלה שיצאו במריבות, וגם זה חלק מאיתנו.