בת שנה ותשע

שלום רב
אני אמא לבת שנה ותשע ונמצאת בתחילת הריון . בתי היא ילדה חכמה ונבונה (כבר יודעת צבעים,צורות, קטן-גדול, ומספרים...) . לאחרונה ההתנהגות שלה השתנתה מאוד
1. היא התחילה להיות מאוד בכיינית , כל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניה היא בוכה ,ברור לי שזה תיסכול או מניפולציה ,לעמוד על שלה ולהשיג מה שהיא רוצה , אולם במידה ואני לא מתייחסת אליה, יכולה להגיע לבכי עד להקאה.
2.היא ילדה שסבא וסבתא שלה באים לבקר מספר פעמים בשבוע , לכמה שעות ,כבר מים היוולדה , אבל כעת היא לא מוכנה הם ירימו אותה, לעומת זאת במרבית השעות שאני או אבא שלה נמצאים איתה , היא רוצה על הידיים , כמו כן הסבים שומרים עליה מיום היוולדה ואומרים שבזמן האחרון ממש קשה לשמור עליה , היא כל הזמן קוראת "אמא,אמא, אבא אבא" ובוכה עד שאנחנו חוזרים , למרות שאני נפרדת ממנה בחיבוק ונשיקה ואמרת לה שאבוא ממש בקרוב...מצב שגורם לי להיות לחוצה כל פעם שאני יוצאת בלעדיה
3.היא לא חברותית במיוחד, ז"א כשאנחנו מתראים עם חברים שלהם ילדים בני גילה, הם קוראים לה , והיא מעדיפה להיות קרובה אלינו מאשר ללכת לשחק איתם , אם היא מסכימה ללכת , כמובן שאחד מאיתנו צריך ללוות אותה .
מבחינת רקע: הייתי איתה בביית עד גיל 9 חודשים , בגיל הזה הלכה לגן , השנה התחילה גן חדש .מה עושים?איך מתמודדים ? אני מרגישה אשמה שלי כאמא יש כל כך הרבה טענות כלפי הבת שלי , מה אני עושה לא נכון?