בעיה בהצבת גבולות

שלום לך,
יש כאן בעיה מורכבת ואני לא בטוחה שעיצה בפורום תספיק, נראה לי שיש צורך צורך שתפנו להדרכת הורים מסודרת.
מה שאני כן יכולה להגיד, אלה כמה דברים שבלטו לעיני מהתאור שנתת - אחד זה שאין תיאום בינך לבין בעלך, זה דבר שיוצר חוסר עיקביות לגבי הגבולות בבית. הדבר הכי חשוב בהצבת גבולות זה העיקביות. בלי זה אין על מה לדבר. כך שעד שלא תצליחו לתאם ביניכם עמדות יותר טוב, - אין טעם להאשים את הילדה, קודם שהמבוגרים יבדקו את עצמם.
דבר שני, יש לי תחושה שהילדה מעבירה לך מסר שהיא לא אוהבת אותך, היא למעשה אומרת את זה. אני לא במאת מאמינה שהיא לא אוהבת אותך. אני חושבת שהמסר הזה הוא סוג של הגנה שלה בפני המחשבות שלה שאת לא ממש אוהבת אותה.
אני מתארת לי שבבסיס את בטח מאוד מאוד אוהבת אותה, אבל שתיכן מזמן לא הרגשתן את זה. מאוד בולט מהתאור שלך שהילדה כל כך מרגיזה אותך, ששום דבר חם וטוב לא מצאת לנכון להגיד עליה, אלא הכל רשימה ארוכה של גינויים וביקורת :"לא חברותית, קנאית, מתחצפת, וכו'" האם אין שום דבר טוב וחמוד בבת שלך? היא בסך הכל בת חמש וחצי...
נראה שהילדה מצאה דרך לקבל התייחסות ממך רק דרך ההתנהגות הזו, וזה הולך ומתגבר כי כל פעם את מגיבה לזה יותר חזק וכך נוצר מעגל של החמרה. חשוב שתדעי שילדים מעדיפים אפילו התייחסות שלילית על פני חוסר התייחסות בכלל, ואם את מתקשה לראות מה נחמד בילדה שלך והיא לא מקבלת חיזוק על זה היא תדאג לקבל חיזוק בדרך שאת כן נותנת אותו.
אני מניחה שהדברים שאני אומרת לך הם לא פשוטים עבורך, וקשה מאוד לתקן אותם, ולכן אני ממליצה לך בחום לפנות להדרכת הורים.
קחי בחשבון, שכמה שלך קשה, לילדה שלך קשה פי כמה, וההתנהגות שלה מעידה על מצוקה רבה ולא על אופי רע.