מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- כיתה אעדנה30/09/2010
הבת שלי נכנסה השנה ל-א ומאז ההתנהגות שלה מאד השתנתה.בתחילת השנה היו לה עצירויות קשות כנראה מלחץ נפשי.בעית העצירות נפתרה לבנתיים אך אני מרגישה שהיא לא רגועה.כל לילה היא קמה ובאה אלינו למיטה וזה ממש לא אופיני לה.חוצמיזה במשך היום היא בכללי בסדר-ילדה שמחה ופעלתנית אבל לא מוכנה ללכת לשום חברה ולהישאר שם לבד .נדבקת אלי הרבה וגם עכשיו בחופשת סוכות.א.מה עושים?ב.חשבתי שאם קשה לה בלילה אציע לה שאישן לידה שבוע בערך כדי שתרגע או שלא כדאי לפתוח פה פתח?כי כרגע כשהיא באה אלינו למיטה אני לא מאפשרת לה לישון איתנו.היא ישנה עם אחיה התינוק.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר כיתה א'
סמדר ריינר30/09/2010שלום דנה,
ממש לא לאפשר לה לישון לידך. זה לא הפיתרון. אם את מבינה שהלחץ שלה נובע מהמעבר לכיתה א' למה שלא תשוחחי איתה על כך במקום לתת לה לישון לידך?
תנסי ליצור אווירה שבה אפשר לדבר בשקט ולשמוע מה קשה לה, מה מציק לה, אולי היא מתגעגעת לגננת ולחברים מהגן? אולי קשה לה המסגרת והנוקשות שלה לעומת החופש של הגן, אולי היא חוששת שלא תצליח, אוי יש דברים אחרים, עצם הדיבור על כך יכול לעזור, ולחלק מהדברים אפשר למצוא פתרונות, למשל לקבוע יום ולבקר בגן שלה ולהגיד שלום לגננת, למשל לספר לה שגם אתם הייתם קטנים ופחדתם וכל אחד עובר את זה אבל הכל יסתדר וגם לה יסתדר עם הזמן, למשל לראות איך אפשר לעזור לה חברתית אם יש קושי כזה.
בנוסף כדאי להיות יותר סבלניים כלפיה בתקופה הזו, לתת לה קצת זמן לבד איתכם שבו היא יכולה לקבל פינוק ולחזור קצת להיות קטנה, כמו לפני בית ספר, ואני מאמינה שעם הזמן זה יתמתן.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם היפוכונדרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
