מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- ילד מציק בגןרונן22/11/2007
שלום
בני הוא בן 4.5 והשנה (בחודש ספטמבר) התחיל ללכת לגן עיריה אחרי 3 שנים בגן פרטי. אחרי מספר שבועות התחלנו לקבל דיווחים מהגננת שבני מציק לילדים אחרים, לעיתים דוחף אותם, בועט, מתנדנד על הכיסא, מתקשה לשבת בשקט במהלך פעילות של הגננת או להקשיב לגננת. לבני מספר חברים מגן זה אשר מגיעים לעיתים אלינו הביתה או בני מתארח אצלם ואז המפגש מתנהל בצורה טובה ללא תסמינים אלו שציינתי למעלה. חשוב לציין כי בני תמיד נתפס בידי הגננות שלו (בעבר והן היום) כילד חכם, מאוד נבון, כושר דיבור, תיאור ודמיון מאוד מפותח לילד בגילו.
בבית בני מציק בצורה עדינה יותר גם לאח שלו שקטן ממנו בשנתיים אך מפסיק כשאנו מעירים לו.
הבעיה העיקרית הנה בגן, קבלת תלונות מהורים אחרים שבני מציק לילדיהם לא בהכרח לילדים קבועים. מה עושים???
תודה* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ילד מציק בגן
שרון באומל24/11/2007שלום רונן
התנהגותו של בנך מעידה על מצוקה ותסכול פנימיים, שבנך אינו יכול לומר במילים, ולכן מבטא דרך הגוף. ייתכן וההסתגלות לגן עירייה קשה לו מכל מיני סיבות: מסגרת גדולה, פחות יחס אינדיוידאולי, אולי היתקלות בילדים גדולים יותר, אולי תחושת כישלון עם נושאים קוגנטיביים. הייתי מציעה לפנות אל ילדך בדברים. אפשר לעשות זאת דרך משחק או סיפור. לדוגמא אפשר לשחק במכוניות ולהיות המכונית שמרביצה ומציקה לכל המכוניות האחרות, ולנסות לראות מה ילדך אומר על כך. שפת המשחק מוכרת יותר לילדים בגילו של בנך, והוא יוכל בקלות רבה יותר להיפתח דרך זה. כנ"ל דרך סיפור.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם אנוכיים ומרוכזים בעצמכם?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
