ילד בן שנתיים משתמש באוכל לשליטה

שלום רב,
בני בן שנה ו-11, נולד תינוק גדול מאד, ינק עד 6 חוד. בגיל 8 חוד בעקבות מחלה ויראלית דחה את התמ"ל. מאז ניזון מאוכל רגיל. גם בררן מאוד (כפי שהיה אביו בילדותו.). כרגע אנחנו נמצאים בבירור בגלל שהילד מעט רזה ונמוך לגילו. אבל זה לא העיקר, כי לפי דעתי, הוא בסדר...בגלל לחץ של בעלי הפנו אונתו לבירור...
הילד די אוכל, לא "מזנק" על אוכל כמו ילדים אחרים, אבל עם קצת מאמץ הוא אוכל. ביומיים האחרונים, הוא עסוק בממש לעשות לנו דווקא עם האוכל. היה מקרה אחד שהשכנה האכילה אותו, וממני הוא לא היה מוכן לקבל אוכל. יש לציין שאני נוטה לשמור על קור רוח - כלומר, 'לא רוצה לאכול, לא צריך', בארוחה הבאה תהיה רעב. בעלי קצת יותר "לחוץ".....מרים עליו את הקול, ומנסה להיות איתו תקיף בכדי שיוכל. ברור שזה לא עוזר...לרוב עוזרת לבני הסחת דעת? כלומר, הוא יוכל כאשר אינו מודע לכך שהוא אוכל. אתמול, הוא ממש אכל מעט מאוד מהבוקר, ומיד כאשר ראה את הצלחת של ארוחת הצהריים - אמר, לא! נחרץ....אני הרגזתי מאוד ושללתי ממנו מיץ וללכת לטיול עם אביו, תוך כדי הסברים כמובן, של למה בהוא לא הלך. הילד פיקח מאוד, ומדבר היטב. איזו שיטה יש לנקוט עם ילד כזה? ללכת איתו ביותר תקיפות? או להניח לזה ומה שיאכל במסגרת מאמץ סביר, יאכל?