מותשת

שלום רב
בני בן שנתיים וחצי. ילד מקסים ועקשן ביותר. אנו דואגים לשמור על גבולות בבית, אך לפני כ3 חודשים הרשנו לעצמנו להתגמש קצת ולהעלים עין כאשר הוא החל לעבור למיטתנו באמצע הלילה (טעות מרה). נהנו גם אנחנו מהשינה המשותפת, במשך כחודש, אך בהדרגה הוא החל לבוא מוקדם יותר ויותר, כך שהחלטנו לשים לכך סוף. מאז איננו ישנים- בתורנויות לילה-לילה, כל אחד מאיתנו מחזיר את העולל העיקש למיטתו. בני מצליח להחזיק לילה שלם שבו הוא קם כל 20 דקות ומגיע לחדרנו, ואינו בוכה כאשר מחזירים אותו- כאילו כעת מטרתו היא פשוט שנישן לידו. כמובן שדואג שלא להירדם ועומד על כך שנשב לידו.
ניסיתי להסביר לו ולהשאירו להירדם לבד, תוך החזרתו למיטה בכל פעם שקם (שיטת רולידר) אך איני עומדת בבכי קורע הלב ובחיבוקים שלו בתחנונים שאשאר עימו.
מה עליי לעשות? אני מותשת!