ילדה ששוכבת ערה במיטה

שלום לך,

לא ציינת האם ואיזה טקס אתם עורכים לפני שתאם "מניחים" אותה במיטה, ואיך "סידרתם" את זה שהיא לא יורדת.
בעיקרון זה לא חייב להיות בעייתי כשלוקח הרבה זמן להירדם, אבל כן ילדים זקוקים לעזרה וליווי במעבר בין ערות לשינה, בצורת טקס, של חיבוק נשיקה, סיפור, סוג ש פרידה מהיום ועיבוד ש הפחדים הקשורים לשינה.
כמו כן נדמה לי שייתכן שיש משהו מרצה מרצה בילדה שלכם, הי אשוכבת בקט, "סידרתם" והנחתם" אותה, והיא למדה להתמודד לבד עם הקשיים שלה, כדי לא להפריע. זה לא כל כך טוב בעיני, בטח בגיל כזה צעיר וקטן. ייתכן שההתרשמות שלי היא בגלל שלא תארת את כל הפרטים, אבל אם אני לא טועה, כדי שתחשבו על הנקודות האלה.

קודם כל - היכולת שלך לאבחן סיטואציה רגשית מתוך תיאור קצר פשוט מדהימה בעיני. הרשמת אותי מאוד בתגובתך ולכן אשמח להמשיך ולהתייעץ.

את צודקת, באמת לא תיארתי אבל בהחלט יש טקס שינה - מסדרים את החדר שלה, סיפור, מקלחת (תוך כדי אנחנו מדברות על מה שעשתה היום ואני מספרת לה מה תעשה מחר .אני מנסה לקשר את זה לשינה נניח את בטח עייפה כי היום עשית הרבה או כדאי שתשני טוב כי מחר יש משהו). אח"כ אומרים לילה טוב לכל מיני דברים בחדר ואז 'מניחים' אותה במיטה כפי שכתבתי. 'סדור' עניין היציאה מהמיטה היה בהחלט מאתגר. אני מניחה שהוא נפתר כשהיא הבינה שאם היא רוצה תשומת לב עדיף לה לקרוא לנו לבוא אליה ולא לצאת החוצה. עם הזמן גם הקריאות התמעטו.
מה שכן, כפי שזיהית ברגישות מדהימה, מדובר בהחלט בילדה שעונה על ההגדרה של 'ילדה טובה'. היא אוהבת 'לעזור' בכל פעילות שאני עושה, בד"כ מקבלת 'לא' בלי ויכוחים ונעלבת כשנוזפים בה בתקיפות. לי מן הסתם זה מאוד נוח ככה ואני גם מאד מפרגנת לה בגלל שהיא כזו ילדה נוחה. האם זה גורם לה לא להביע קשיים?
בהקשר של אחיה דווקא ניסיתי לדובב אותה ולהעלות קשיים שחשבתי שאולי היא מרגישה אבל היא רק אמרה שהיא גדולה ולא שיתפה פעולה.
המלצות?

שלום לך,
קודם כל תודה על המחמאות:-)
אם זיהית את הבעיה זו כבר התחלה של פיתרון. אתם כנראה נותנים חיזוקים מאוד מתלהבים לכל גילויי הבגרות שלה ולא ממש מתייחסים באותה התלהבות כשיש לה צרכים משל עצמה או שיש התנהגות שפחות נוחה לכם. ייתכן וכדאי לחזק גם התנהגויות אחרות, לא על ידי דיבור עליה כבעלת קשיים כי זה כנראה משפיל אותה חשוב לה להיות גדולה, אלא יותר כעל "חמודה" וכעל מי שיכולה לקבל ממכם התייחסות רק בגלל שהיא קיימת בלי שהיא תעשה שום דבר בוגר בשביל זה. אפשר ליזום איתה זמן איכות רק איתה שבו עושים ביחד דברים רגרסיביים קצת יותר ותינוקיים, ובעיקר לתת הרגשה שאתם מספקים את הצרכים שלה בשמחה והיא לא מכבידה. ילדים כמוה קולטים בטלפתיה את העייפות של ההורים והמשאלה שלהם שיהיה קצת יותר קל ומתאימים את עצמם לזה בלי בלי מילים.
בהצלחה.