הסתגלות חברתית בגיל 5

שלום

בתי בת 5 וחצי , בגן חובה. בשנה שעברה , בטרום חובה, חשתי כי יש לה קושי להתחבר עם ילדים אחרים מהגן. היא לא ביטאה שום צורך אחה"צ להיפגש עם ילדים אחרים, אלא לעיתים רחוקות.גם הגגנת העירה על-כך שהיא מסןגרת.
כשהתחילה חוג , לא תמיד רצתה ללכת ובסוף הפסיקה אותו. בצהרון השתעממה למוות כי לא היו שם הרכבה ילדים בני גילה.
עקב זאת העברתי אותה לצהרון אחר בו נמצאת השכנה שלנו, שהן בקשר טוב, ולאחר מס' ימים בצהרון טענה כי היא רוצה לחזור לצהרון הקודם (למרות שהנוכחי מעולה, עם הרבה ילדים בני גילה ועם שכנים שלנו שהיא מכירה).גם לגן היא תמיד טוענת שהיא לא רוצה ללכת, וכך גם היה שנה שעברה.
כמו כן, לקחנו אותה לשיעור ניסיון בחוג של התעמלות אמנותית והיא מגלה כישרון רב בתחום ויכולת להצליח , כל היום מתרגלת בבית, אבל לחוג לא רוצה ללכת , כי היא "שונאת אותו".
אני מקבלת את הרושם שהילדה לא אוהבת מסגרות חברתיות עם הרבה ילדים, אולי מכניס אותה ללחץ? כי כשהיא לבד עם בני דודים ,שכנים או קרובי משפחה היא חשה בטחון רב , משחקת יפה ונקשרת רגשית.

מה דעתכם? האם יכול להיות שהמסגרת לא מתאימה לה?