מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- הדרכת הוריםגילה05/10/2010
שלום. בני בן 6, עלה לכיתה א'. ילד חכם, אינטליגנטי,ומגיל קטן אמוציונאלי מאוד.
מאז שעלה לכיתה א' הילד מתנהג בצורה בלתי נסבלת: מקלל, מתחצף להורים, ומנסה לשבור גבולות כל הזמן.
אני מנסה להציב גבולות די ברורים ולא מוותרת על דברים (לדןגמא: טקס שינה - הוא מבקש 4 או 5 משחקים עם ההורים לפני השינה). אני מסכימה ל-2 משחקים שזה לדעתי גם מוגזם כל יום. אפשר גם לוותר אם ההורים עייפים, לא?
אבל הבעיה המהותית היא חילוקי דעות עם בעלי. הוא כן מוותר לו כל מה הוא מבקש, העיקר שיהיה שקט.
כך הוא נוהג גם בדברים אחרים: קונה לו צעצועים כשהוא מבקש בלי לחשוב פעמיים, כשהוא מתחצף ואני צועקת, בסוף אני יוצאת "הרעה" בגלל שצעקתי על ילד ולא הערתי לו בשקט.כל זה קורה ליד הילד והוא כמובן "רוכב" על זה. לאחר המהומה - אבא מסביר לילד שהוא צריך להתנצל בפני אמא על חוצפתו, אבל הילד קיבל מה שביקש כבר מאבא.
אני מבינה שהבעיה העיקרית היא שלי עם בעלי, אבל איך אני מסבירה לילד בן 6 שלא מתחצפים להורים ולא תמיד אפשר לקבל "מה בא לך". ועוד דוגמא נוספת קטנה:
הילד מבקש לפתוח מתנה שקנינו ליום הולדתו של חבר. אני לא הסכמתי והסברתי שאם יהיה ילד טוב, אוכל לקנות לו מתנה כזאת ליום הולדת. הוא בכה שעה וצעק שהוא לא מוכן, הואחייב לפתוח אותה עכשיו כי זה מאוד יפה. אני הייתי מאוד רגועה ולבסוף הענשתי אותו בכך שהושבתי אותו בחדר למשך 6 דקות. כמובן שזה לקח כמעט חצי שעה, עם כל היציאות למינהם מהחדר וצרחות.
אני מאוד מיואשת כי אני מרגישה לבד בכל הסיפור הזה. הבן יכול להתחצף מול אנשים אחרים וזה מאוד מביך.
האם בגיל 6 נותנים עונשים לילד (חוץ מכמובן לפתור בעיה עם בעלי)?
מה לעשות?
אודה לכם על תשובתכם בהקדם.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הדרכת הורים - תגובה
סמדר ריינר05/10/2010שלום גליה,
לגבי העונשים אני לא בעד, באף גיל, הם לא עוזרים ורק משפילים את הילד. הפיתרון היחיד לבעיית חוסר הגבולות הוא העיקביות ועם זה יש אצלכם בעיה כי אתם לא מתואמים. כשהילד צורח, צריך לתת לו לצרוח כמה שהוא רוצה אבל אין להיכנע לבקשתו. אין צורך בעונש, אחרי כמה פעמים שהוא יראה שזה לא עוזר לו, זה יפסיק לבד, בלי שום עונש.
בינתיים, עד שתשיגי תיאום טוב יותר עם בעלך, תנסי לקבוע סדרי עדיפיוית על מה את מתעקשת ועל מה לא. לא כל דבר שווה לריב עליו. קחי בחשבון שייתכן ששניכם, את ובעלך, קיצוניים, הוא מוותר יותר מדי אבל ייתכן שאת נוקשה יותר מדי. תנסי בינתיים את לטפל בחלק שלך.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם ישרים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
