בת 3 תוקפנית

שלום לך,
שני דברים גורמים להתנהגות של ביתך - קנאתה באחותה הקטנה והעדר סמכות הורית מצידך.
העובדה שהיא קיבלה את אחותה בסבר פנים יפות לא מעידה על כך שהי אאל סובלת ולא מקנאה. ילד וגם אדם מבוגר יכו להרגיש כל מיני דברים בו זמנית.
למשל כשאת כועסת עליה זה אומר שאת לא אוהבת אותה יותר? את לא מרגישה לפעמים שאת שונאת או מקנאה בחברה טובה? בעלך לא מעצבן אותך לפעמים?
לזה צריך לתת הכרה, אין טעם לכעוס על זה אבל אפשר להגיד :אני יודעת שקשה לך, את מאוד אוהבת את אחותך אבל גם קשה לך מאז שהיא נולדה, אולי גם את רוצה להיות תינוקת לפעמים , אולי את מרגישה שאנחנו פחות פנויים אלייך, וכו'.
דבר שני, את לא יכולה לחיות תחת טרור. שתצעק, ושיתלננו השכנים. אין ברירה, חייבים לשמור על עיקביות. את צריכה להחליט על מה את מתעקשת ועל מה לא. לא על כל דבר חייבים להילחם, אבל את בודאי לא יכולה לרצות אותה כל הזמן. אם לא נעים לה שאת מחבקת אותה כשהיא נופלת - אז לא. על זה לא חשוב להתעקש.ע דברים אחרים, שקשורים לבטיחות למשל - כן. כמו כן, אם בעלך נמצא חשוב שהוא יסייע לך בשעות שהוא נמצא להעביר קו תקיף. אין צורך בהסברים ובשיחות, אלא בטון נחרץ וברור, אמירה קצרה מאוד, העדר התרשמות מהצרחות שלה ועיקביות. ייתכן שבנסיונות הקודמים שלך לא היית מספיק עיקבית, לא מספיק התמדת ולא היית מספיק נחרצת.
בהצלחה.