התנהגות מטרידה

שלום ברכה,
ההתנהגות של הילד שלכם הי אמאוד טבעית לגילו. לילדים בגיל הזה קשה עדיין להתמודד עם הפסד, וצריך לעזור להם, להגיד להם שלפעמים מפסידים וזה לא נורא.
אין צורך לכעוס על הילד אלא צריך ללמד אותו ולתת לו כלים. הוא לא אמור לדעת את זה לבד. בשבי זה אתם קיימים.גם לא רצוי להגיב תגובה כל כך מחמירה ומפחדיה כמו "ל איהיו לך חברים" "התנהגת לא יפה" זה לא ששנים אתם מנסים למד אותו והוא מתעקש, הוא רק בן 4 ולכן צריך להרגיע אותו שזה לא נורא להפסיד ולא להלחיץ אותו יותר. האיום שלא ירצו לשחק איתו הו אלא בפרופורציה כרגע לשום דבר, ורק גורם לו להרגיש רע יותר ממה שהו אכבר מרגיש אחרי שהפסיד במשחק ולא נהנה.
הוא בצעמו הרגיש פגוע ונחות ונעלב מכך שבבית שלו כשהוא המארח ילד אחר יותר טוב ממנו, וזה קשה לו ואתם מצפים שהוא מייד יתגבר על זה וזה לא ציפייה שמתאימה לגיל שלו, בטח לא בלי הדרכה והכוונה.
כדי לעזור לו יותר, כדאי לכם גם לשחק איתו,, לפעמים להפסיד לו ולצחוק ולהינות מזה ולהראות בדרך של דוגמה אישית ולא של נזיפה שבמשחק אפשר גם להפסיד וזה לא נורא.

לסמדר:תודה על התשובה המהירה.
הבעיה היא לא רק בבית אלא גם בגן,הוא לא יוזם ולא יוצר קשרים עם חברים.
ניסינו לדבר איתו המון פעמים שלא לחכות שילד יקרא לו אלא שהוא יצטרף וזה לא עוזר. אם הילד שבא אלינו היום לא נמצא אין לו עם מי לשחק.
מה להגיד לו או לעזור לו כדי שיהיה חברמן ויזום קשרים גם עם ילדים אחרים?
בבקשה, כל תשובה תשמח אותנו....
תודה רבה...

שלום ברכה,
ייתכן שהילד שלכם חסר ביטחון, ומאוד יכול להיות שזה קשור לכך שהציפיות שלכם ממנו לא כל כך מותאימות לגיל שלו והוא חווה המון ביקורת מכם. זה עדיין לא כל כך נורא שהוא לא יוזם. יותר חושב שתנסו לחזק את הביטחון העצמי שלו, ואת זה אפשר לעשות לא דרך זה שמשוחחים איתו כל הזמן על מה שהוא צריך לשפר אלא דווקא לתת לו חיזוקים על מה שהוא חזק מצד אחד, ומצד שני לתת לגיטמציה גם לקשיים - למשל כשהוא מפסיד במשחק וקשה לו, למשל אין ספק למרות שלכם הוא לא מראה את זה שגם קשה לו עם האחות הקטנה, לצד זה שהוא אוהב אותה, זה לא סותר.
אין כאן פטנט קסם שאם תגידו לו הוא יתחיל ליזום אלא יש כאן עבודה ארוכה שאתם צריכים לעשות עם עצמכם באופן שבו אתם מקבלים אותו, מחזקים אותו, ונותנים לו להיות הוא ולא רק מביעים אכזבה מכך שהוא לא מה שאתם רוצים שהוא יהיה.
את כל זה אין לי ספק שאתם עושים מכוונות טובות ואתם באמת נורא חרדים ומודאגים, אבל הדאגה שלכם בחלק מהמקרים היא מוגזמת ובמקום לתת לו כלים את מלחיצים אותו יותר.
אם אתם לא מצליחים ואלי כדאי שתפנו להדרכת הורים מסודרת.