גן

שלום לך,
זה לא ברור שבסוף היא תתרגל. המצב שאת מתארת אכן נשמע לי קצת מוגזם. לא ציינת לאיזה גן הכנסת אותה, כמה ילדים, עד איזו שעה, וכו'. הייתי בודקת אם ניתן להמעיט את מספר השעות, או למצוא מסגרת יותר אינטימית עם יותר יחס אישי עבורה.

הגננות אומרות שזה נורמאלי וטבעי בימים הראשונים
היא נשארת עד 4 שעות ביום בסך הכל
זה גן עם 13 ילדים ו-3 מטפלות
ואין אפשרות למסגרת אחרת
מה את מציעה לי לעשות ?
להיות איתה יותר שם זמן, למרות שמבחינת הגננת זה "לחזור אחורה" בתהליך הקליטה

ויכול להיות שהיא מרגישה בתחושה שלה שאמא נטשה אותה ולכן בימים אלו מתקשה מאוד להיפרד פתאום מאבא, כאילו הוא מבחינתה לא נטש אותה ולכן נצמדת אליו ?

אני פשוט נקרעת לראות אותה ככה, היא ילדה כל כך שלווה ונינוחה והפרידה מאוד קשה לה כל בוקר

שלום לך,
אני לא בטוחה שזה נורמלי, אנחנו כבר לא כל כך בימים הראשונים, איזושהי הטבה כבר הייתה צריכה לקרות בהנחה שבתך נכנסה לגן באחד בסמפטמבר, התגובות שאת מתארת, כולל האפאטיות והעובדה שהיא לא מתאוששת ומתעשתת במהלך היום לא נשמעות לי מבשרות טובות. אני לא יודעת אם הפיתרון הוא שתישארי יותר, אני בכל לא יודעת אם יש לי פיתרון, כי אני לא יכולה להיות אחראית על האילוצים שלך ושל הגננות אני רק יכולה להגיד מה לדעתי טובת הילדה, וממה שנשמע לי כרגע המשך המצב הנוכחי הוא לא לטובתה.
היא נצמדת לאביה לדעתי פשוט כי יש לה צורך להיצמד כרגע והיא בחרדה מאוד גדולה.
אני מצטערת, אני מניחה שאת רצית הרגעה ואני רק מסבכת אותך יותר.
אם יש לך אפשרות לקחת מטפלת - זה עדיף, ולחזור ולהכניס אותה לגן בגיל שנתיים. בגיל שנתיים רוב הילדים רק מפתחים את היכולת להבין טוב יותר את מושג הזמן ואת העובדה שאת תחזרי בסוף היום וכן יש להם כבר יותר עניין בבני גילם, מה שכרגע הוא לא בהכרח צורך התפתחותי שלה וייתכן שהיא זקוקה עדיין למסגרת ש אחד על אחד. אם אין אפשרות, אז הרע במיעוטו הוא כן להישאר איתה יותר, לנסות ולצייד אותה בחפץ שאהוב עליה מהבית, ולחכות עוד מספר ימים, מתוך התחשבות בכך שאולי החגים עיכבו את תהליך הקליטה הנורמלי. עם בכל זאת בעוד שבוע או עשרה ימים המצב לא משתפר כאשר היא נשארת לבד בגן לא הייתי משאירה אותה.

תיקום טעות קל
היא בגן רק שבוע, לא מהראשון לספטמבר ומתוך זה רק 3 ימים נשארה לבד כמה שעות בהדרגה...
יש לה חפץ מעבר שהיא מאוד אוהבת ועוזר לה
זה נשמע יותר נורמאלי ? עדיין וגם אם זה נורמאלי לבכות ככה בימים הראשונים, זה לא עושה נזק כולשהוא ? החרדה הזו שהיא נמצאת כעת (ולכן נצמדת אלינו) לא תשאיר חותם....

והמון תודה על התשובות והעזרה אפילו בשישי בערב... :)

שלום לך,
אם מדובר רק בשבוע זה אכן משנה את התמונה. אני מציעה שכרגע תעקבי אחרי הוראות הגננת, ואם תוך מספר הימים המצב לא ישתפר, תחזרי לפורום.
לגבי הנזק העתידי - כל ההתפתחו של תינוקות, ילדים ואנשים היא תערובת של נזקים, וסיכונים וסיכויים מחושבים. כרגע, אם החלטת ללכת על המשך שהותה בגן, החשיבה על הנזקים האפשריים רק מגבירה את החרדה שלך ומקטינה את הסיכוי של הילדה להסתגל. אין טעם לעסוק בכך, וגם אי אפשר לדעת, וכמו כן נזקים אפשר בחלק גדול מהמקרים לתקן, זה מה שיפה בחיים. כמו שאת לא חושבת כרגע על כך שכל רגע אפשר להידרס בכביש. תמשיכי בביטחון ובאופטימיות קדימה, ואם תהיה בעיה - תמיד יש מקום לשקול מחדש.