צריכה עזרה

שלום
אני לא יודעת איך להתמודד עם הבן שלי בכל הקשור בפרידה מאביו לאחר שהייה איתו.
אני גרושה כמעט שנה. יש לי שני ילדים.
בת 5 ובן 3.5
הבן מאוד מאוד מחובר וקשור לאביו.
יש לנו הסדרי ראיה קבועים: פעמיים בשבוע (לינה באחד מהם) וסופש לסירוגין.
בכל פעם שאני באה לקחת את הילדים, הבן הקטן בוכה בלי סוף! הוא צועק שהוא לא רוצה ללכת איתי הביתה והוא לא רוצה אותי ושהוא רוצה להשאר עם אביו.
הבכי קורע לב ממש ואמיתי.
אני מבינה שהוא מאוד קשור אליו, ואני גם מוכנה להודות שכנראה עם האב יותר כיף לו.
לאביו יש בית עם גינה (בני מאוד אוהב להיות הרבה בחוץ ולא בתוך הבית) ויש לו המון משחקים שמשחקים בחוץ (גיפ, אופניים, כדורגל וכדומה).
בנוסף האב גר עם הוריו שהם מאוד קשורים לבני ומפנקים אותו.
אני יכולה להבין שיותר נעים לו שם.
מצד שני אני אמא שלו והורס אותי לשמוע אותו ככה. הוא מתנהג כאילו הוא סובל בבית שלנו. מי שישמע את הצרחות שלו עלול לחשוב שאני מתעללת בו חלילה.
אני מודעת לחסרונות שלי, אני פחות סבלנית מאביו שמקדיש להם כנראה יותר ממני בזמן המועט (יחסית אלי) שהם אצלו.
הבת הגדולה באה אלי בשמחה למרות שאני רואה שקשה לה להפרד מאביה.
נסיתי להגיע לאביו ולהשאר שם זמן מה לפני שהולכים וניסיתי גם הפוך, לקחת אותם מהר.
הבעיה שהוא צורח בלי סוף וכועס עלי שאני לוקחת אותו.
מה לעשות? מה מקור הבעיה? האם יש דרך מסויימת בה אני צריכה לנהוג?
לפעמים אני חושבת שאולי עדיף שהאבא יגדל אותם ואני אהיה על גדר המבקרת מס פעמים בשבוע.
למרות שלא נראה לי שזו אופציה מצד האב.
אני מאמינה שאם הוא היה גדול יותר הוא פשוט לא היה בא הביתה איתי.
אני פשוט מכניסה אותו לאוטו בלי לכעוס וכנגד רצונו ונוסעת.
מחכה בקוצר רוח לתגובה.
תודה מראש.