ילד בן אחד עשרה - השפעה חברתית

יש לי בן בגיל 11 - והוא הבכור במשפחה.
מאז היותו קטן - בסביבות גיל חצי שנה - שמנו לב שהוא מאוד אוהב חברה, אוהב להיות במרכז הענינים וכד'. כמו כן, הוא טיפוס מאוד חברותי ובד"כ במרכז הענינים.
במקום מגורינו הקודם - היה מנהיג הכיתה. לאחר שעברנו לפני שנתיים הוא חוה משבר - שכן לא נקלט טוב בכיתה החדשה אליה הגיע - המצב הגיע לכדי חרם של הילדים בכיתה עליו - דבר שהצריך מאיתנו לערב גורמים מוסמכים בביה"ס שלא ממש הבינו שיש בעיה בכיתה. הוא רצה להיות המוביל וה"מקובלים" דחו אותו בצורה גסה - כנראה בגלל שהרגישו מאויימים.
בשנה שעברה הורדתי ממנו לחץ בנושא הלימודים בכדי שיוכל להתרכז בנושא החברתי - כמו כן הגיעה מחנכת חדשה שזיהתה שבכיתה הנ"ל קיימת אינטראקציה לא בריאה בין הילדים - ובעזרת הפסיכולוגית ויועצת בית הספר - עבדו שנה שעברה על הנחיית הכיתה - וכיום המצב בכיתה הרבה יותר בריא.
בנתיים הבן שלי הצליח להבריג עצמו - להיות בין הילדים המובילים בכיתה - והכל פחות או יותר הסתדר.
אנו חרדים לו לאור העובדה שהחברים שלו הם כל עולמו - מאוד חשוב לו להיות מוביל, וחברה מבחינתו היא כמו אויר לנשימה. דעתם של חבריו כל כך חשובים לו - ואנו מרגישים שלפעמים הוא נמנע מלעשות דבר כזה או אחר מחשש של "מה יגידו החברים". גם המחנכת בשנה שעברה אמרה שמצב רוחו מאוד מושפע מאינטראקציות שבינו לחברים שלו - כשהכול בסדר הוא מרחף ומבסוט ונמצא באופוריה - וכשהוא רב עם חבר כזה או אחר הוא מדוכדך ומיד לא מרוכז בשיעורים.
אנחנו מנסים להסביר לו - לא לשים את חבריו כל כך בראש סדר העדיפות - ושהחברים שלו לא צריכים להיות כל עולמו .
איך אפשר להנחות אותו לפתח יותר אישיות עצמית כך שלא תושפע כל כך מנושאים חברתיים. הוא מתקרב לגיל ההתבגרות שבו ערך החברים יעלה עוד יותר לאור הגיל - ואנו רוצים לוודא כי הוא יצלח תקופה זו בלי להתגרר לשטויות (למרות שעושה רושם שהוא נמנע עד כה מלבצע דברים שכל החברים עושים....").
אודה על עצתכם.