קושי בהסתגלות לגן - לבת שנתיים

שלום אורלי,
בסך הכל נשמע שההסתגלות עוברת די בסדר, חכי עוד שבוע עד עשרה ימים, אם ממש לא משתפר אז אולי תשקלי מה לעשות. בכי בפרידה הוא לא הקריטריון לאבחן חוסר הסתגלות - אלא אם במאת קשה לה כל היום. אם בהמשך היא בוכה רק בפרידה ואחר כך משתלבת ומרוצה - זה סימן בדרך כלל שהקליטה עברה בסדר והקושי בפרידה קשור לקשר ביניכן.

שלום
עבר כבר חודש מאז שהכנסנו את ביתנו לגן.
הבנתי מהגנננת והסייעות שכבר זמן מה (כיותר משבועיים) שהיא התחילה להפתח ולתקשר עם מספר ילדים בגן ומאוד פעילה במפגשים, שרה , צוחקת מחייכת.
גם כשאני לוקחת אותה לגן ובחזור היא מאוד מחויכת ושרה בדרך ואני רואה שטוב לה שם.
אך מצד שני היא כבר יותר משבוע מתעוררת המון בבכי במהלך הלילה , מאוד קשה לה לחזור לישון כך שלשום היא הייתה ערה כל הלילה עם בעלי והיא רצתה שיחבק אותה כל הזמן בידיים וסירבה לישון.
היא גם חזרה לישון איתנו בלילות במיטה (בצהריים ישנה במיטתה ודורשת זאת).
אני ובעלי תחקרנו את הגננת והסייעות אם קרה משהו בגן אך לדבריהם שום דבר מיוחד .
אנו די עובדי עצות.
אורלי

שלום אורלי,
השינוי שקורה כרגע בבית יכול לנבוע מכך שעוברים עליה תהליכים, ביניהם ההסתגלות לגן, אבל לא בהכרח זה חייב להיות קשור לגן.
הרצון לישון איתכם במיטה דווקא בלילה, שאז שניכם ישנים שם, וכן ההצימדות לבעלך מעלה השערה שהחרדות שעולות כרגע הן אופייניות לגיל ולתחילת השלב האדיפלי, שבו הילדה מבינה שיש לה תחרות מסויימת איתך על אבא, וזה מעורר חרדה אצלה. חשוב מאוד שתציבו גבולות ברורים ולא תאפשרו שינה משותפת איתכם, וכן שתמשיכו ללוות אותה בצורה סבלנית ולא לחוצה במעברים ההתפחותיים הטבעיים שלה.
נסו להתמודד עם הפחדים בדרכים אחרות, למשל לברר איתה ממה היא מפחדת בלילה אם ניתן, למשל הקראת סיפורים לפני השינה המיועדים לילדים ומספרים על התגברות על פחדים ועל פחדי לילה, למשל לצייד אותה בבובה שתישן איתה ותשמור עליה, למשל להשאיר אור קטן דולק במסדרון וכו'.

ראשית, תודה על המענה המהיר.
בעלי מגיע מאוחר בלילה וגם שהוא מגיע בזמן שהיא לקראת שינה אז היא בכל זאת מעדיפה להצמד אלי ושאני ירדים אותה.
רק בסופי שבוע שהיא רואה שהוא בבית היא נצמדת אליו מאוד.
ומצד שני היא אומנם מדברת אבל עוד לא יודעת לספר לנו מה קרה? מה מפחיד אותה?
היא פשוט בוכה ואומרת "נומי נומי" (שהיא רוצה להירדם אבל פשוט לא צליחה).

ניסנו להשאיר או דולק אך היא לא מעוניינת אבל היא מאוד אוהבת להרדם עם המוביל של אחותה התינוקת אך בשלב מסוים הוא פשוט נכבה.

היא מאוד רגישה ותמיד הייתה מאוד פעילה בלילה מילולית כשקרה משהו באותו היום.
בקיצור אנו די עייפים!

שלום אורלי,
עדיין אני חושבת שמאוד חשוב שלא תאפשרו את השינה המשותפת, עשו טקס השכבה, אם היא מבינה - הקריאו לה סיפור, תנסו לתת לה בובה לישון איתה, והגיבו בסמכותיות ובהחלטיות גם אם יהיו כמה לילות של בכי. זה יהיה קשה בהתחלה אבל אחר כך יהיה הרבה יותר קל.