הסתגלות לגן

למיטב ידיעתי אם האילמות קיימת לפרק זמן קצר מחצי שנה, אם מופיעה השתפרות במשך הזמן, או אם הילד מדבר במצבים חברתיים, גם אם בקול חלוש או במלים בודדות, הטיפול אינו הכרחי. אולם אם הילד אינו מדבר כלל לפרק זמן של חצי שנה ומעלה, חשוב למצוא עבורו טיפול הולם.
כיוון שמשוחחת עם ילדים בגן (כולם חברים חדשים), וכיוון שהגן החל רק לפני חודש וחצי ברוטו, נטו הרבה פחות (רק עכשיו נכנסים לשגרה), אני אמתין עם חשיפה לאבחונים, ויעקוב אחר מצבה.
כשפניתי לפורום ביקשתי עצה, כיצד אני יכולה לעזור לה, לא פסיכולוגים...
תודה,
שיר.

שלום שיר,
כן נראה לי שכדאי להתחיל לעושת משהו בעניין. אם זה גן עירייה, אז אמור/ה להיות פסיכולוג/ית לגן, כדאי להתחיל בלהתייעץ איתו/ה.

אני לא רואה כיצד ניתן להתיעץ עם פסיכולוגית הגן, כשהגננות לא מייחסות לזה חשיבות ומאמינות שהזמן יעשה את שלו. אם תוכלי להרחיב את עמדתך, אולי אצליח להעביר את המסר.
תודה שיר.

שלום שיר,
אני לא יודעת אם אצליח להרחיב את עמדתי מספיק כדי לעזור לך, אבל לי נשמע שילדה שלא מדברת בגן יש סיכוי שהיא מפתחת מה שנקרא אילמות סלקטיבית. לדעתי כדאי לבדוק את זה ליתר ביטחון. בכל אופן, אני לא כל כך בטוחה שאת זקוקה לגננות כדי לפנות לפסיכולוגית, אני מניחה שמותר לך לפנות לשירות הפסיכולוגי בעירייה ולבקש פגישה עם הפסיכולוגית האחראית על הגן.