בעיות חברתיות בכתה ב

שלום לך,
קודם כל צריך לאבחן ולהבין ממה נובעת הבעיה החברתית, האם מביישנות? האם מחוסר ביטחון? האם ילדים מתרחקים ממנה כי היא משתלטת? האם יש לה קושי לתקשר עם ילדים או למצוא איתם עניין משותף? תנסי לצפות בה כשאתם יורדות למטה ויש ילדים, או בהזדמנויות אחרות, למשל באירוע משפחתי שיש בו ילדים כדי להבין טוב יותר מה קורה. אם את לא מצליחה, ייתכן וכדאי לפנות לייועץ מסודר כדי להבין טוב יותר את הבעיה. לצערי אני לא יכולה להציע פיתרון לפני שהסיבה לבעיה מתבהרת.

עקרונית לדעתי הרוב נובע מחוסר בטחון, היא קצת סגורה ולוקח לה זמן להשתחרר - גם כשמדובר בחברות שהיא מכירה מזמן. חוסר הבטחון הזה והביישנות נראים [גם לי מהצד] כמו קצת התנשאות לגבי ילדים אחרים - וברור שאף ילד לא ממש אוהב את זה. אני מוצאת עצמי מעירה לה הרבה פעמים כשבאות אליה חברות על ההתנהגות שלה. הבעיה היא שזה מאד מפריע לה המצב והיא מאד עצובה ומסתגרת אם יש אחה"צ שאין לה חברה ללכת אליה - אנחנו גרים ביישוב ולא בעיר ואין את המושג של לרדת למטה, וגני המשחקים הם כבר לא לגיל שלה. באזור שאנחנו גרים בו דווקא אין הרבה בנות מהכיתה שלה אבל יש מכיתות א ו - ג' [צריך להבין שכולם גדלו באותם גנים ובחפיפה מחלק מהזמן] אבל היא מתרחקת ולא יוצאת החוצה לשחק איתם, וילדים מהכיתה צריכים לתאם כי הם גרים קצת יותר רחוק.

שלום לך,
אם הבעיה היא חוסר ביטחון, ההערות שאת מעירה לה לא עוזרות ואפילו מזיקות. היא צריכה שיעלו לה את ביטחון ולא שיורידו לה אותו. נסי עכשיו למשך תקופה להניח לעניין החברתי כמשימה ולהתרכז כמשימה בהעלאת הביטחון- לחזק ולעודד אותה על היכולות שלה, על מה היא כן עושה בסדר, שימו לב אם אין במקרה משהו קצת ביקותי מדי במשפחה שלכם שמסרס אותה וגורם לה לחשוש שיבקרו אותה גם בחברה ולכן היא נמנעת.

תודה שוב - אני כהורה לא אמורה להעיר לה על התנהגות שלה שפוגעת בילדים אחרים? הרי התנהגות כזו היא שמבודדת אותה. איך מחזקים לה את הבטחון אם היא מודדת עצמה לפי זה שלא הזמינו אותה או שלא התקשרו אליה כשהיא היתה חולה?

שלום לך,
את לא בהכרח אמרוה להעיר לה, אם ההערה היא לא בהתאם לקושי שמתעורר. אם את יודעת שהיא לא באמת מתנשאת אלא חסרת ביטחון, להעיר לה על כך שההתנהגות שלה נראית מתנשאת - זה לא עוזר. כי היא לא באמת מתנשאת ולא נתת לה בכך כלי להתגבר על חוסר הביטחון. לכן צריך קודם כל לחזק לה את ביטחון ואז בלאו הכי לא תהיה התנהגות חסרת ביטחון שנראית כמתנשאת. כשיש בעיה של חוסר ביטחון, ההערות רק מורידות את הביטחון ומחמירות את הבעיה במקום לעזור.
הכוונה שלך הייתה טובה, ואכן מילאת את תפקידך כהורה, רק צריך לשנות קצת את הביצוע.

ניסיתי באמת קצת לרדת מהעניין החברתי ושבוע שעבר היא יזמה בעצמה הזמנה לחברה, ואח"כ הצטרפה אליהן חברה נוספת. הם שיחקו קצת ביחד ואז שתי החברות רצו לשחק בגומי והיא התעקשה שלא. מהצד הבנתי שהיא לא כל כך יודעת את המשחק וניסיתי לשתף אותה בכך שהבנות ילמדו אותי איך משחקים - אחרי שתי דקות היא התחילה לצעוק שהורסים לה את הגומי ואף אחד לא משחק. אתמול ביקרה אצלה חברה נוספת [בהזמנתי - דרך האימא] - הפעם היא רצתה לשחק בווי - החברה שלה לא הכירה את המשחק, לימדנו אותה - ואז הילדה התחילה שוב לבכות ולצעוק - כי נדמה היה לה שהחברה שלה משחקת יותר ממנה, אחרי כמה דקות של בכי היא הלכה לחדר נסגרה ולא רצתה לצאת במשך חצי שעה. היא גם לא רצתה להצטרף לארוחת הערב שאכלנו כולנו. רק בסיום ארוחת הערב היא יצאה מהחדר ושיחקה ביחד עם החברה שלה [שעדיין היתה אצלנו עם אמא שלה ואחותה] - ניסיתי לדבר איתה אחרי ולהסביר לה שהיא לא מכבדת את החברות שלה כשהיא מתנהגת ככה, אבל זה רק הביא להתחפרות נוספת שלה. היא גם לא הוזמנה ליום הולדת של אחת הבנות בכיתה שעושה מסיבה קטנה אצלה בבית ולקחה את זה מאד קשה. אני חושבת שיש לה בעיה התנהגותית ואין לי את הכלים לפתור את זה.

שלום לך,
תקשיבי, כשאת ירדת מעניין החברתי פתאום היא התחילה להזמין חברות, ואז את שוב מתערבת ויכול להיות שזה מקלקל. תני לה לשחק עם החברות שלה לבד ועיסקי בעניינים שלך. זה נורא לא נעים לילדים שמתערבים להם באמצע, היא לא ביקשה את עזרתך, אז למה התערבת? ילידם לפעמים רבים כשהם ביחד זה לא מעיד על בעיה חברתית. לדעתי חשוב מאוד שתמשיכי לרדת מהעניין כמו שהתחלת לעשות וזה עבד.

סליחה על הבוטות אבל נראה לי קצת פשטני - זה לא שכשאני הפסקתי להתערב פתאום הכל הסתדר. קודם כל, ההזמנה הגיעה לא כתוצאה מיוזמה שלה נטו אלא בצירוף מקרים, ואותה חברה מייד קראה לחברה נוספת שגרה קרוב אלינו אבל לא בקשר עם הבת שלי - נוצר מצב שבו שתי חברות נמצאות אצלנו רוצות לשחק משחק מסויים - והיא לא רוצה - ואז מבחינתן אם היא לא רוצה לשחק אז הם יעברו לבית אחר - בלעדיה - וימשיכו במשחק. אני מאד מנסה לא להתערב ולא להפריע לה, אבל כשדברים מתקרבים ל"פיצוץ" אני חושבת שכן צריך להתערב. איך אני מסבירה לה שצריך לכבד את החברות שלה - בפרט כשהן אורחות שלה? לדעתי זה הבסיס, כי אם היא תבין את זה ותנהג כך, אז גם היחס כלפיה ישתנה.

שלום לך,
זכותך לא להסכים, ואכן יש פשטנות מסויימת בייעוץ בפורום, אין מה לעשות אלה חלק מהמגבלות של קוצר היריעה כאן. אני מניחה שהסברת לה כבר הרבה פעמים, ואני מניחה גם שהיא לא קשת הבנה, כלומר שה לא עניין של סוג ההסבר בהכרח או ההסבר עצמו אלא משהו יותר מורכב שקשור בדינמיקה שמסביב.
אם את מרגישה שהמדיום הזה פשטני מדי, וכמו שציינת קודם אין לך כלים כרגע - אני מניחה שאת צודקת ואולי זה הזמן לחפש הדרכת הורים מסודרת כדי לבדוק יותר לעומק ולא בצורה פשטנית.