קושי ריגשי בגיל 6

שלום,
בני בן 6 (בדצמבר) ילד מאוד בוגר לגילו (בהתפתחות הילד הוערך כבן 7.5 כאשר היה בן 5 לערך). הוא שנה שניה בגן עירייה (כרגע בחובה), חצי מהילדים הם בגילאי טרום חובה. בתחילת השנה היה לו קושי להיפרד מאביו (שמביא אותו לגן בבוקר) וזה התבטא בבכי כחצי שעה עד להירגעות- פעמיים בלבד ובשאר הפעמים הוא ממש מתעלה על עצמו ומתאפק לא לבכות ואכן מצליח אך עדיין נפרד מאיתנו בדלת הגן ומנסה לקבל עוד כמה רגעים.
הגגנת מספרת כי הוא מעדיף לגשת לפינת הספרים לבדו- כאשר כולם בשעת חצר ובעיקר משחק ליד ילדים ולא איתם. למרות ניסיונה ל'שדך' לו חברים הוא לא ממש מתחבר וזה לא מחזיק הרבה זמן. הוא מספר לי שמעדיף לא לשחק עם ילדים שמנים, עם נזלת, ריח לא נעים...לאחרונה החל להתחבר לכמה ילדים שמשחקים בקלפים (משחק שהוא אוהב) וכיף לו.
דוגמה נוספת- בגן השעשועים הוא שיחק עם אחיו הקטן (בן 4) בקרוסלה וברגע שעלה ילד נוסף לקרוסלה, בוא ירד וביקש גם מאחיו לרדת..אולי חשוב לציין גם שאני בהריון מתקדם...
הגננת הסבירה שזה מקרה לא שכיח של קושי רגשי ויש לאבחן ולטפל בתרפיה באומנות או עם סוסים...נשמע לי קצת מוגזם. אשמח לשמוע עוד דיעה. תודה!!