קשיי הסתגלות אצל ילדה בת חמש וחצי

שלום אושרת,
לא ברורה לי הערת הגננת בעניין האופי. זה לא אופי. זו חרדה. אם בגן היא חרדה בהתחלה ואחרי שאת הוכלת זה בסדר, יכול להיות שזה קשור לחרדה שלך לשחרר אותה, או לתגובות שלך לחרדה שלה.
לגבי החוגים, הייתי עושה איתה הסכם הדרגתי, שלפיו בהתחלה את יושבת איתה כל הזמן ש החוג, בפעם הבאה את יצאת באמצע אבל נמצאת בחוץ ולא להולכת לשום מקום ואם יש צורך היא יכולה לצאת אלייך במאצע ולחזור חזרה, ואחר כך מתחילת החוג את מחכה בחוץ. חשוב לדעתי שהיא תדע שאת זמינה בחוץ אם יקרה לה משהו, ואם אחרי מספר פעמים היא מרגישה בטוחה אפשר לבדוק אם ניתן גם שתלכי ותחזרי.

בגן אין כבר משזה שנה שניה שום בעיה, או אצל חברה שהיא רגילה ומכירה היטב.
לגבי חוג- שנה שעברה ישבתי איתה כל השנה בחוג ובכל זאת בכל פעם שניסיתי לצאת זנ היה מלווה בבכי והיצמדות אלי, השנה החלנו חוג חדש ושם אין הסכמה כי ההורים ישבו בפנים, הילדה למרות רצונה המאוד גדול להיות בחוג ויתרה לגמרי על החוג בגלל שלא ניתן שאשאר למרות שהסברתי לה כי אני מעבר לדלת(פעם אחת זה כן קרה וכשהיא יצאה "כאילו" לשרותים הייתי והכל היה בסדר ) ובכל זאת זה לא שיכנע אותה.
החשש הגדול שלי הוא מה יקרה בכיתה א', איך להתמודד שהיא לא תפסיד עוד דברים נחמדים בהמשך. האם יש טיפול/יעוץ שהיית מציעה לעשות איתה?

שלום אושרת,
אם אתם מרגישים שאין שופם דבר הדרגתי שניתן לעשות איתה כדי שתתרגל, אז בהחט כדאי לשקול פניה לפסיכולוג או פסיכותרפיסט שעובד עם ילדים באיזור מגוריכם.