בעיית הסתגלות קשה מאד

שלום לכולם
אני רוצה לשתף אתכם בבעיה שיש לי אם בתי בת ה-6 ואשמח מאד לקבל תשובות ממכם ,ויעוץ
ככה בתי בת ה-6 עלתה השנה לכיתה א ,ההתחלה היתה קשה מאד היא לא היתה מוכנה להיפרד מאשתי,עד כדיי בכי וחיבוק נורא חזק שלא תעזוב אותה ,ככה כל בוקר,חשבנו שזה התחלה ולא יחסנו לזה חשיבות ,כי אמרנו היא תסתגל והיא תסתדר.באמצע החודש היו חגים וחופשיים ,מה ששיבש את כל ההסתגלות שלה והתרגלות שלה לבית הספר ,בין כיפור לסוכות היה כבר שיפור והיא נכנסה בכייף לכיתה.וכאן מתחיל כל הבעיה, בסוכות,עברנו דירה זאת אומרת,מכרנו את שלנו בראשל"צ ,וכרגע אנחנו אצל ההורים שלי בחולון ,עד שהבית שלנוו יהיה מוכן בבאר יעקב שזה אומר ואנחנו מקווים שהבית יהיה מוכן תוך חודש אנחנו אצל ההורים שלי כבר חודש ימים ,אשתי עושה כל בוקר את הסיבוב לבאר יעקב לשים את הבנות בגן ובבית ספר,ואוספת אותם מחמתי שעוזרת לנו ב-6 בערב,ומגיעה לחולון,,אם הקטנה הכל בסדר,אם הגדולה זה נורא מה ששניהן עוברות ביחד כל בוקר .עד היום הגדולה שלי לא מוכנה להיפרד מאשתי זה בה לידי ביטוי של בכי נורא(והיא היחידה שבוכה)צרחות ,אשתי נשארת איתה עד שהמורה מגיעה,ומשאירה אותה בוכה עד דמעות וצרחות אמא אמא אל תלכי ,אבל אשתי חייבת להגיע לעבודה,במשך היום הילדה כל הזמן בוכה ועצובה הילדים קוראים לה לבוא לשחק ווהיא לא מוכנה,היא צמודה כל הזמן למורה,וכאשר היא מגיע הביתה היא אחרת לגמריייייי משחקת צוחקת בקיצור הפוך לגמרי מהבוקר,דיברנו איתה שאלנו אותה אם יש מישהו שמציק לה עושה דברים רעים(חס וחלילה) צוחק עליה ,והיא אומרת שלא ,היא אומרת שהיא פשוט לא אוהבת את הצהרון ,ואת בית הספר .אני רוצה לציין שבראשל"צ הילדה היתה בחת"צ אם חברים מהשכונה וחברות שהיא מכירה ואהבה אותם,אנחנו עובדי עצות אשתי כבר חודש מתמודדת כל בוקר אם צרחות ובכי נורא ,מאחרת לעבודה ,אני אישית מתחיל ב7 בבוקר ככה שאני לא יכול לעזור לה,הלוואי ויוכלתי,הלכנו ליעוץ מטעם מיכל דליות,והיא נתנה לנו כמה כלים לעבוד איתם,אבל זה עדיין לא עוזר,הוצאנו אותה מהצהרון שלשום ,והיא אמרה שהיא תמשיך לבכות ולהתגעגע לאמא,אנחנו לא יודעים מה לעשות ,אנחנו יודעים שהילדה במשבר נוראי היא עזבה את הבית שאהבה ,את החברים ,את המקום שלה ,היא כל הזמן אומרת חבל שמכרנו ,ואני רוצה את הבית הישן ,הסברנו לה שכרגע אנחנו אצל סבא וסבתא ,ושעוד מעט נעבור לבית החדש שלנו ויהיה לך כייף והרבה חברים וחברות ,אבל זה לא עוזר,הקטנה שלי בת 3 אומרת לי ולאשתי אתמול אבא ואמא איפה הבית שלי ומה קרה לו דמעות נחנקו לי בגרון ,כי אני יודע שקשה להן נורא, כל המעבר הזה.אשתי דיברה אם המורה אם היועצת ,הלכנו למישהי היא מטעם מיכל דליות קיבלנו כלים איך להתמודד אם המצב אבל זה לא עוזר ,השאלה שלי היא האם יש מישהי שמכירה פסכולוגית ילדים טובה אבל טובה שאולי יכולה לעזור ואולי יש לכן עצות מנסיון שאולי יכולים לעזור,
תודה מראש
גילי