הסנדוויץ שלי.....

שלום לכולם ,אני אמא ל-3 ילדים:בת-8, בן-6,בן שנה וחמישה חודשים וקיים אצלי קושי (גם אצל בעלי) במיוחד עם הילד האמצעי.נתחיל בבוקר שקשה לו לקום ,עם שעורי הבית צריך כל הזמן לבקש להזדרז כי עושה רושם שהוא אדיש,מאבד זמן,מפיל את העיפרון לעיתים קרובות ,שלא נדבר על זה שבכלל אם יש טעות הוא מתעצל לתקן ומתעצבן בקלות,הוא כל יום רוצה ללכת לחבר ולא רוצה שיבואו אליו כי לחברים שלו יש משחקי טלויזיה שלו אין ,הוא כל היום רוצה לדבר על תוכניות טלויזיה ועושה זאת בלהט,ואני לא ממש יודעת איך להתמודד עם זה-לאפשר לו לספר (מה שיכול להמשך שעה שלמה)? שבוע שעבר עבר עליו שבוע קשה בביה"ס -המורה שלחה אליי פתק שהוא עונה בחוצפה,מפטפט ולאחר מס' ימים גם העבירה אותו מקום מליד חברו הטוב ביותר אל קבוצה של בנות בלבד.יש לציין שהוא ילד חביב,מתמודד עם כיתה א' באופן לא פשוט אבל מתמודד-יש לו בעיות במוטוריקה עדינה בהן טופל עד לפני 3 חודשים ע"י ריפוי בעיסוק וחגורת כתפיים רפה בה מטופל מזה חודשיים באמצעות רכיבה טיפולית פעם בשבוע . אני תמיד מעודדדת אותו ומשבחת אותו על ההתמודדות שלו ועל הישגיו,אך לפעמים נראה כי הוא לא מבין היטב את המסגרת הבית ספרית ואת המטלות המוטלות עליו. האם יתכן שכל "המלחמות" נובעות מקנאה לאחיו הקטן? אני משתדלת לתת תשומת לב לכל ילדיי אך הדבר מאוד מקשה ,במיוחד כשיש תינוק בבית שדורש את רוב תשומת הלב .