התאקלמות בגן

ביתי בת ה 3.6 התחילה השנה גן טרום טרום ( עירייה) לראשונה,עד עתה היתה איתי בחינוך ביתי. ילדתי, ילדה נהדרת בעלת יכולת ורבלית גבוהה, אינטליגנציה רגשית מפותחת,עירנית שמחה וחברותית. מגיל 8 חודשים שמתי לב כי בכל מפגש עם חבר היא מפסיקה פעילות ועוברת להתבוננות, מוותרת על משחקים בקלות, ונמנעת מחיכוכים .בשלב מתקדם יותר היא החלה לחקות את התנהגות חבריה. חשבתי כי ברגע שתיכנס לגן תפתח התנהגות יותר עצמאית בחברה( שהרי היא כל כך עשירה בתכנים ומשחקת נפלא בביתה) אך ההתאקלמות בגן ממש קשה לה.היא אינה רוצה /מצליחה להשתלב חברתית. בימים הראשונים נשארה ברצון( מסקרנות) אך לאחרונה היא ממש בוכה בפרידות בוקר היא גם אומרת כי אינה אוהבת ללכת לגן.הגננת ואני מנסות לשדך אליה חברות אך איננו מצליחות, היא כמעט ואינה מדברת כך שקשה להתחבר אליה. היא מפוחדת מהתנהגויות שהיא רואה סביבה. היא נמנעת מלגשת למשחקים " כי יש שם ילדים" או כי דחו אותה. אני מנסה להסביר לה על היתרון שבגן "מלא חברים ",שעליה לדבר כדי שיכירו אותה ובכל דחיה לפנות לגננת.שבוע שעבר היא אף חוותה ארוע אלימות עם חפץ בגלל משפט שאמרה,מאז היא עוד יותר צמודה לגננת,במקביל אני מנסה ללמדה כי היא היחידה שקובעת לעצמה ועל כן שלא תאפשר לאחרים לדחות אותה ללא סיבה.דבר נוסף איתה בגן שני חברים טובים מהחינוך הביתי שכבר יצרו קשרים חברתיים.מה עליי לעשות? מיותר לציין כי קשה לי מאוד שקשה לה