מוות

שלום לכם,
קודם כ השתתפות בצערכם. לא ציינתם אם זה היה מוות פתאומי או צפוי במידה מסויימת. בכל אופן ההודעה צריכה להתנהל בענייניות ועם כמה שפחות דרמה. אם בכל זאת קשה לכם להתאפק ויוצא עצב או בכי - לא נורא, זה חלק מהחיים.
אפשר להגיד לילד שקרה משהו עצוב, סבתא מתה, מכיוון שהייתה מבוגרת מאוד (אם זו האמת כמובן). ולחכות לתגובה שלו. סביר להניח שבהתחלה הוא לא יקלוט, והתגובה תבוא מאוחר יותר. ייתכן שישאל איפה היא נמצאת עכשיו. כאן אתם יכולים לענות לפי מה שאתם מאמינים, למשל שהנשמה שלה עלתה לשמיים וכו'. אם יעלו חששות לגבי מוות של אנשים נוספים או הוא עצמו - כדאי לתת הסבר שמרחיק כמה שיותר את מה שקרה לסבתא ממציאות החיים של שאר האנשים במשפחה, למשל אם היא הייתה מאוד מאוד מבוגרת, ואף אחד במשפחה לא מבוגר עד כדי כך, או מאוד חולה, יותר משפעת או מחלה רגילה, וכו'. אם הוא לא שואל - תמתינו לקצב שלו ואל תעלו זאת מיוזמתכם כרגע.
מבחינת ההתנהלות בבית - בהתאם לאמונה שלכם ולמנהגים שלכם. אין צורך ואין מקום לשנות זאת במיוחד בשבילו, אפילו אם הוא רגיש ומופנם.
לגבי השבעה - זה מאוד תלוי איך תתנהל השבעה. חכו יום או יומיים כדי לראות מה קורה. אם השבעה מתנהלת בבכי ובהתנהגות שהוא לא אמור לראות - תחסכו את זה ממנו, אך אם מדובר בהתאספות שקטה ונעימה של אנשים מבוגרים, אין מניעה להביא אותו לשם, כמובן לא ליותר מדי זמן אם אין שם ילדים אחרים והוא עלול להשתעמם.