התגברות על לילות לבנים

הבת שלי בת שנתיים ושמונה. אנחנו מרדימים אותה כל יום בטקס קבוע בין השעות 20:30-21:30 שכולל ארוחת ערב, אמבטיה, משחק עם אבא קצת, צחצוח שיניים, ואז שירי ערש ולישון.
במשך למעלה 6-8 חודשים האחרונים ואפילו יותר מזה, היא הייתה קוראת לנו אחרי הטקס הזה כמה וכמה פעמים אחרי סגירת האור בעיקר בשביל תשומת הלב - למלא בקבוק מים שכבר מלא, להחליף מוצץ, להוסיף בובה ועוד.
וכך גם בלילה - מתעוררת כמה פעמים וכל פעם בגלל הסיבות האלה. (הסיבה הכי "אמיתית" היא להחליף חיתול, כי זה אומר שהיא נגמלת בלילה והפיפי בחיתול מתחיל להפריע לה).
בכל מקרה, זה מאוד עצבן, במיוחד כשאני בהריון ולא יודעת מה אעשה עם שני ילדים מתעוררים. ניסיתי כמה דרכים - לבוא אליה בטוב, לספק לה מה שהיא צריכה מהר ולחזור לישון כל פעם שהיא קוראת, או לבוא אליה בכעס ועצבים בכל פעם שהיא קוראת, אבל כלום לא עזר, כי גם תשומת לב שלילית היא תשומת לב.
בכל מקרה, החלטתי לשים לזה קץ - ובלילה האחרון סיפקתי לה את כל צרכיה כשהאור עוד דולק (בקבוק שתיה, גרביים, בובות כרצונה, חיתול כדי שתחליף אם יש לה פיפי, ואף תליתי מתקן מיוחד למוצצים כדי שתמיד יהיו לה ולא תקרא לי אם נפל), עד כדי כך שהיא אמרה לי שהיא לא צריכה כלום. אז אמרתי לה שאני מנתקת את האינטרקום ולא אשמע אותה ושנתראה בבוקר. בעלי אומר שאני מגזימה, ושהוא הלך אליה ביום חמישי (כשאני הרגשתי לא טוב בגלל ההריון) ודיבר אליה יפה והבטיח לה פרס שוקולד אם תתנהג יפה, והיא אכן קמה רק פעם אחת בגלל מוצץ. ניסיתי את זה בלילה אחרי וקמתי 4 פעמים על שטויות. וגם אני לא כל כך סגורה על פרס של ממתק.
בקיצור, הלילה אחרי כיבוי האור, היא קראה לי ובכתה איזה חצי שעה, כי מסתבר שהיא החליפה חיתול לעצמה סתם (היא יודעת) והוא לא נסגר. היא קראה לי כי היה לה פיפי שרצתה לעשות בתוך החיתול ולא באתי, למרות ששמעתי אותה. קרה, מה שנקרא, "זאב זאב". אז נכון שלמדתי להבא לא לשים לה חיתול כאופציה, כדי שלא תשחק איתו, ואכן ראיתי שהיא לא נגעה במים והיא יבשה (אני שמתי לה חיתול באמצע הלילה), אבל אני שואלת אם אני עושה בסדר, כי המצפון, המצפון.
מצד שני, באמת שניסיתי כל דרך - טובה, רעה, וזה לא עובד. אגב, היא ישנה הלילה לילה שלם.
אודה לתשובה