בכי אחרי השינה

שלום. יש לי ילד בן 3. כאשר הוא קם בבוקר או אני או בעלי מלווים אותו לגן. המטפלת לוקחת אותו ב13:00 הביתה, מאכילה ומשכיבה אותו לישון. אני מגיעה אחרי הצהריים, הוא בדיוק קם מהשינה או שהוא עדיין יושן. ופה מתחילה הבעיה:
כשהוא קם הוא קורא למטפלת, והיא כבר הלכה. אני ניגשת אליו, והוא מתחיל לצרוח, סליחה על הגסות, אבל ממש לצרוח: לא! תלכי! לתכי לעבודה! הוא הופך את כל הדברים, זורק את השמיכות על הרצפה, המוצצים חייבים להיות על הרצפה באותו רגע, מוריד את המכנסיים והתחתונים. מורד בכל צורה. הוא ילד חכם והוא יודע שבאתו רגע הוא כאילו עושה לי דווקא, מנסה לפרוץ את כל הגבולות.
בהתחלה חשבתי שזה קורה בגלל שהוא נרדם עם המטפלת ומתעורר כשהיא כבר לא נמצאת, כלומר החלפת משמרת. אבל הגעתי כמה פעמים הביתה, כשאר הוא כבר התעורר, היה רגוע על הידיים של המטפלת, ראה אותי נכנסת הביתה, חיכה עד שהיא תלך, ואז מתחיל לבכות: תלכי, אני רוצה שתלכי. אתמול ניסיתי להרגיע אותו, ישבתי מולו והצעתי לו עזרה, ניסיתי להתעלם ממנו, אפילו הענתשי אותו אחרי 45 דקות בכי. אבל גם זה לא עזר. הוא צעק אני רוצה שתלכי, ניסיתי גם ללכת, עמדתי כמה דקות אחרי הדלת, אבל הוא המשיך לבכות.
זה קורה כל יום, מאז שהוא הלך לגן. למרות שהיה לו קשה, לדעתי הוא קצת התרגל וטוב לו שם. אבל מה זה התפרצויות בכי האלה? ועוד במשך שעה?
אודה לכם על ייעוץ מה אני אמורה לעשות במקרה זה? אני חייבת לציין שיש לנו יחסים טובים עם בני, והוא אוהב אותי מאוד. אני מקדישה לו מספיק זמן, והוא קשור אלי וגם אני אליו.
ממש כואב לי הלב כשהוא בוכה כך...