התפרצויות זעם אצל ילדה בת שנתיים

שלום,
בתי בת שנתיים בעוד מס' ימים (בת יחידה).
בשבועיים האחרונים אני עוברת איתה אחה"צ קשים במיוחד של התפרצויות זעם, השתטחויות על הריצפה, בעיטות עם רגליים וידיים ובכי בקולי קולות.
היא נכנסת לאמוק מטורף שאי אפשר להרגיע אותה . ניסיתי את שיטת החיבוק וזה לא עזר.
כשזה קורה אני לא מגיבה לה - לא צועקת ולא כועסת אלא להיפך ממשיכה לעשות את הדברים שלי ומדיי פעם מנסה לגשת אליה ומבקשת ממנה שתירגע ושואלת אותה אם היא רוצה לבוא אליי. עד שמגיע שלב שאני מכניסה אותה לחדר ואומרת לה שעד שתירגע שתישאר בחדר מה שיותר מדליק אותה (כל זה מבצע באורח רוח מצידי ובלי עצבים וצעקות).
העניין שזה חוזר על עצמו כל פעם שהיא לא מקבלת את מה שהיא רוצה - לדוגמא, אם היא רוצה ארטיק ואין או שלא נראה לי מתאים באותו רגע לתת לה , אם אני מבקשת ממנה לעשות משהו והיא לא רוצה לעשות.
אני מותשת ומיואשת , הגעתי לשלב שאני ממש לא נהנית מהילדה שלי וזו תחושה מאוד קשה עבורי. ההתנהגות הזו מופנת בעיקר כלפיי (אני זו שמבלה איתה את אחה"צ , אחרי הגן).
לא יודעת אם יש קשר אבל ממש לפני שכל זה קרה נסענו בעלי ואני לחו"ל ל 4 ימים וזו הייתה פעם ראשונה ש"עזבנו" אותה לתקופה כזו (נשארה עם אמא שלי ואחותי שהיא מאוד אוהבת).
כמו כן היא בתהליך גמילה (מיוזמתה בלבד) ואני שמה לב שהיא מתחילה יותר ויותר לפספס קקי מה שלא היה קודם.
מדובר בילדה מאוד בוגרת שרוצה לעשות הכל לבד ובעצמה ומאוד דעתנית.
[b]אני ממש זועקת לעצה מה לעשות ואיך עוברים את השלב הזה בשלום ובמהרה?[/b]תודה רבה
רעות.