תאומות

שלום שרית,
ייתכן שקיימת בעיה ש סמכות הורית אצלכם בבית. את טוענת שתא מסבירה ומסבירה. ובכן הסברים הם לא תמיד הדבר המתאים. יש דברים שצריך להביר באמירה קצרה ונחרצת. יש מקומות שבהם הסבר מתפרש על ידי הילד כחולשה וכהזמנה למשא ומתן איפה שלא התכוונת למשא ומתן אלא לקביעה חד משמעית.

אוקיי
אני לא חושבת כי אני מאוד החלטית בדבריי שאני מחליטה עבורם
ובכל זאת מה עליי לעשות??
אפשר דוגמאות?

שלום שרית,
אם תתני את דוגמאות אוכל לעזור לך יותר. תנסי לפרט איפה את מרגישה שהן לא שומעות לך ואיך את מגיבה ונבדוק ביחד מה ניתן לעשות אחרת.

1. היא מחליטה לקחת צבע לאחותה למרות שיש לה ביד אז מתחילה מריבה ואז בכי
ואני מסבירה לה שהיה קודם אצל אחותה ושיש לה ביד וזה לא עוזר
2. כשהיא עושה או לוקחת דבר מסוכן היא לא מקשיבה ולא מחזירה ואני לוקחת לה ואז היא מתחילה לצרוך ולהשתולל לפעמים גם חצי שעה
3. לא נותנת כלום מדבר של שניהן לאחותה למרות שהפריט זהה
וכו...
אשמח לפתרון איך להתמודד עם הבכי, ההזירקות בריצפה , איך להרגיע? או שלא?
האם לקחת לה מהיד נגד רצונה?
תודה

אני מסבירה שזה לא נעים לנו לשמוע אותה בוכה ככה ,ושהיא ילדה שמבינה וחכמה ,מחבקת ולפעמים מתעלמת

שלום שרית,
זה בדיוק העניין, את לא עיקבית.ולא מספיק סמכותית. אין צורך ואין טעם להסביר לה דבר במצבים האלה. כשהיא עושה משהו מסוכן או אלים את לא מסבירה אלא רק אומרת: לא או אסור, ומפסיקה את העניין פיזית אם יש צורך. זה הכל. תמיד באותן סיטואציות יש התנהג אותו הדבר - לאל פעם מתעלמת ופעם מסבירה וכו'. את אומרת בקצרה שאסור ואז מניחה לה לבכות עד שהיא נרגעת. מותר לך להרגיע אותה בסוף אם את רוצה אך לא לוותר על העניין שעליו היה הבכי. ושוב - כמו שאמרתי לך בהתחלה - לוותר על ההסברים - זה משדר חוסר סמכות במקרים מסויימים.
בנוסף - תחליטי על מה את נכנסת מאבק. לא בכל דבר את צריכה להתערב ולהאבק. את צריכה שיהיו לך סדרי עדיפיות על מה נאבקים ועל מה לא, וגם בזה להיות עיקבית - לא פעם כך ופעם כך. אם היא לא חולקת עם אחותה כל דבר - היא לא תמיד חייבת. גם אחותה יכולה להתמודד ולחפש פיתרון אחר לפעמים.

תודה אני אנסה להיות יותר עיקבית