התמודדות עם ביישנות

שלום,

ילד שלי בן 4,5.
השנה הוא התחיל גן חדש וכל בוקר כשגננת אומרת לו מה שלומך, הוא מוריד עיניים ולא עונה. הוא אומר לי שהוא מתבייש. אני רואה שהתנהגות זו חוזרת כלפי כל אנשים שהם לא קרובים.בקרב אנשים מוכרים אין תופעות ביישנות.
אנחנו מנסים לשוחח איתו כל יום ולהסביר שזה חשוב לענות כששואלים והוא חייב להתגבר
על תחושת ביישנות ובעלי אפילו איים עליו (במילים כמובן) שיעבירו אותו לגן טיפולי של ילדים עם בעיות תיקשורת.
אני לא חושבת שדרך של בעלי נכונה.
האם יש דרכים להתמודד עם ביישנות?
או שזה יסתדר לבד עם הזמן?