לאן פונים במקרה כזה

שלום רב וסליחה מראש על אורך השאלה.

בני בן שנה ועשרה חודשים, ילד מקסים, חברותי מפותח מאוד מוטורית ו...מאוד מאוד מאוד אקטיבי. מאז שהיה תינוקי הוא גילה מאפיינים של תינוק "נמרץ", נראה שכבר מגיל חודש רצה ללכת. כתינוק הוא בכה די הרבה בשלושה חודשים הראשונים, בעיקר בערבים ובעיקר כשהיה רעב או עייף אבל גם נרגע ברגע שקיבל בקבוק או נדנוד. לא נראה לי שהוא סבל מקוליק אבל אולי אני טועה.ככל שגדל היה יותר קל להרגיע אותו וכיום בדרך כלל אני מצליחה להרגיעו די מהר אם בוכה.

ליאור נמצא בפעוטון מגיל שמונה חודשים וגם שם הגננות העירו שלפעמים הוא רוצה לעשות דברים שאינם הולמים את גילו, כלומר, לפני שהוא מסוגל להם מוטורית וקוגניטיבית. נראה שליאור מתקשה לסנן גירויים, הוא רוצה לגעת בכל דבר, מרים חפצים כבדים, מנסה להגיע למקומות גבוהים יותר בבית כדי לגעת בחפצים.
סף התסכול שלו יחסית נמוך, והוא נוטה להתפרץ כשלוקחים לו משהו מהיד או שלא נותנים לו את מבוקשו. שמתי לב כשליאור עייף הוא לא מסוגל לשבת במקום אחד, הוא חסר שקט, רוצה לגעת בכל דבר, ונראה שהוא לא מוצא את עצמו. הוא אף פעם לא היה תינוק שמתרפק עלינו יותר מדי, למרות שכן רוצה שנרים אותו די הרבה על הידיים.בנוסף, ליאור מלקק חפצים ומכניס לפה כמעט כל מה שהוא מחזיק, הוא נושך את השמיכות שלו ונראה שעדיין חוקר הרבה עם הפה שלו.


אני ובעלי מנסים מאוד להיות סבלניים ולשקף לו את התחושות והמעשים שלו ולשמור כמה שיותר על שיגרה אך אנחנו מרגישים שיש ימים שהוא ממש קשה. יש ימים שליאור רגוע יותר, וקל הרבה יותר, ויש ימים שהוא ממש מתקשה לווסת את עצמו. שאלותי הן מה לדעתך המקרה?
האם זה הפרעת היפראקטיביות או אולי קושי בויסות הרגשי.תחושתי?
האם קלינאית תקשורת עוזרת במקרים האלו?
מהו הטיפול המומלץ?

תודה רבה מראש!