שאלתי אך לא נעניתי

לאמא המתוסכלת שלום,
באמת מאוד מתסכל להרגיש שאין לך בכלל מרחב לעצמך, אפילו לא לשירותים. הבת שלך נמצאת בגיל בו ילדים מנסים להפעיל הרבה שליטה על המבוגרים, התנהגות שנובעת מההכרה שלהם בצעירותם ובכך שהמבוגרים מתווים את החוקים.
אולם המבוגרים אכן קובעים את הכללים ומנהלים את חיי הילדים, ולא להיפך. ביכולתך לעצב את ההתנהגות של בתך במידה רבה, וחשוב שתעשי זאת גם עבורה וגם עבורך. נראה שאת משדרת הרבה בהלה מהמצבים בהם היא לא מרוצה, כועסת או מתוסכלת. כואב שהיא מגלה זאת, אך הרגשות הללו הם חלק מהחיים. חשוב שאת תקפידי על העדפותייך ועל מה שחשבת לעשות גם אם לה קשה. אפשר להסביר לה במלים שאמא עכשיו הולכת לשירותים לדוגמא, וזה מקום פרטי. היא יכולה לעמוד מחוץ לדלת או לשחק בחדר, ועוד מעט כשאת תצאי תמשיכו לבלות יחד. היא תבכה מספר פעמים, וסביר להניח שאחכ תשלים עם הגבולות שאת הצבת. וכך גם ביתר המצבים.
בהצלחה,
שירי