ארוחת הבוקר של בתי נהפכת לצהריים

שוב תודה
הפעם זו תשובה אני מסכימה איתה יותר היות שייתכן שאני זקוקה להכוונה ביחס לגבול בין למה שקראת כפייתיות לבין התמדה או עקשנות ללמד משהו שנראה חיובי על מנת ליצור בסיס טוב לעתיד

שיהיה יום טוב /ערב טוב לכולנו

שלום לך,
נראה לי שאת עסוקה מדי בענייני הואכל של ביתך. היא מספיק גדולה ואת לא צריכה כל כך לשבת לה על הראש בעניין הזה, אל תדאגי היא לא תמות מרעב. ייתכן ואם תמשיכי כך תגרמי לה להפרעת אכילה. תניחי לידה את האוכל ותני לה לאכול, בקצב שלה ואיך שבא לה. אם אין לכם זמן כי צריך ללכת תגידי לה מראש שאין זמן, תני לה עוד דקה עוד שתיים ותסיימו את הארוחה, כמה שהיא אכלה היא אכלה. אם היא תהיה רעבה היא בעצמה תרצה לאכול. נמשמע מהתאור שלך שאת יותר מדי כפייתית איתה בענייני האוכל. חשוב מאוד שתרפי. אם את לא מצליחה, יש מקום שתפני לייעוץ בעניין.

מודה לך מאד על תשובתך למרות שאני יודעת שקיימות גישות שונות לאופן ההאכלה או הגשת האוכל לפעוט או ילד צעיר, גם הגננת שלה מאמינה שכדאי לתת כל פעם פריט אחר מן הארוחה ולא הכל בצלחת אחת כי זה מבלבל את הילדים והם לא אוכלים כלום אלא יותר טועמים. אני רואה שמצלחת אחת היא אוכלת רק את מה שהכי פחות חשוב = תפוחי אדמה או תוספת פחמימתית אחרת ולא את הבשר ולא את הירקות הטריים ולא את הדגנים וכו'
בין אם זה ב'מנות' או הפרדה של פריטים על פי חשיבותם או בצלחת אחת היתרון היחיד של ההגשה בצורה הראשונה זה שבתי בבטחון אוכלת את הירק ומנת החלבון ובסוף את הפחמימה כי היא סובלת מעצירויות וחשוב לי שתצרוך את הסיבים מהירקות למשל או שתשתה את כמות המים שניתנת לה כי היא מתלוננת על כאבים ואיני רוצה להרגילה לתוספים לעזור לה לעצירות. כלומר למנוע ממנה את המאמץ יתר על המידה בשירותים ואם היא אכן צורכת את הירק (סיבים טבעיים ולא תוספים מבחוץ) והדגנים אז יש שיפור והשפעה על העצירות לטובה.

ייתכן שאני כפייתית וגם אמי וייתכן גם שאני זקוקה להדרכה בעניין זה אבל אני גם רוצה להקנות לה הרגלי אכילה של מאכלים מגוונים שאינם כוללים מזון מהיר או מתוק במיוחד אלא בריא,
לצערי אמי הרגילה אותנו מגיל צעיר לדברים מתוקים אחה'צ והיא גם כבר הרגילה את בתי לאכול מתוק אחרי האוכל (שאני רואה בכך לא רק הרגל בריאותי קלוקל אלא גם תלות ואכילה בלתי בריאה ונכונה) ועל כן אני לפחות מנסה למלא את הארוחה במזון פשוט טרי ופחות מעובד או מתוק.

בברכה
אורי
גן יבנה

שלום אורי,
הכל טוב ויפה. ואכן חשוב לדאוג לתזונה נאותה של ילדים. את יכולה לשים לה כל דבר לחוד אם את רוצה, זה ללא משנה בעיני. השאלה היא שאלה של מחיר. כשזה גובה מחיר נפשי מהילד ונהפך לעינוי ולמקור למתח רב לילד ולהורה אז משהו נהיה מוגזם. שם צריך לעצור ולבדוק עד כמה ההתעקשות הכרחית ואיפה אפשר להתגמש.