חברים בגיל שנתיים

שלום לכן!

יש לנו ילדה מקסימה בת שנתיים. בגן היא מאוד מאוד חברותית ונהנית לשחק עם הילדים. הגננות מדווחות שהיא מתעקשת לשתף גם ילדים פחות פעילים (נניח כאלו שהצטרפו רק השנה ובהתחלה היו פחות מעורבים). עם זאת, אנחנו הורים צעירים ולחברים שלנו אין ילדים (בגילה או בכלל) ולכן לאחר הגן היא כמעט ולא פוגשת ילדים. כמובן שלפעמים בגן המשחקים היא פוגשת ילדים שאנו לא מכירים. יש לציין שבסיטואציות כאלו היא מאוד פתוחה ובד"כ לא זוכה לאותה התלהבות מן הצד השני, דבר מתסכל מן הסתם. למשל אתמול באופן נדיר ביותר פגשתי מישהו עם ילדים בגילה. לאחר מספר נסיונות התחברות שלה (רצה לקראתם כשהגיעו, נכנסה למקום קטן והציעה להם להצטרף, ביקשה ביס מתפוח חתוך שאחד הילדים החזיק במשך כל הזמן) , שלא צלחו, היא פשוט ביקשה ללכת הביתה.
מיותר לציין שלי לא ממש נעים לראות ילדים ש'מייבשים' אותה. מצד שני, הרי זהו חלק מתהליך למידה חברתית שהיא צריכה לעבור.
השאלה היא האם רצוי ליזום סיטואציות שבהן היא משחקת אחד על אחד עם ילד בגילה (נניח עם ילדים מהגן), או שבגילה זה עדיין לא חשוב.
אציין שבשנה שעברה הלכנו יחד לביתו של אחד הילדים בגן אחה"צ והיא שיחקה איתו מאוד יפה. עם זאת, ייתכן שאם הוא היה בא אלינו היא לא היתה ששה לשתף אותו בדברים שלה (אין לי מושג...).
אם זה קשור יש לה אח קטן שאיתו היא בהחלט משחקת אבל מן הסתם מדובר ב"משחקים" מאוד שונים ממה שהיא עושה עם ילדים בגילה.

תודה רבה!