איך מספרים ? על מה מדברים?

שלום מירי,
חשוב להשתדל להגיד לילדה את האמת, ככל הניתן מבלי ליצור מצב של השמצה או הסתה כלפי אביה. צריך לענות לה שנכון שיש לה משפחה, ונכון שיש לה אבא, ושמו כך וכך, ולהראות לה תמונות שלו אם יש. לציין שאבא לא נמצא בקשר איתנו, או שלפעמים הוא בא לראות אותנו. וזה לפעמים קצת עצוב שהוא לא בא יותר. אם הילדה שואלת למה הוא לא בא, נראה לי שהדבר הכי אמיתי אבל גם לא פשוט להגיד הוא שאת לא יודעת. את לא יכולה לספק לה הסברים במקומו, אבל, בניגוד אליו את יכולה ללוות אותה ריגשית עם הקושי שמתעורר - להגיד מילים כמו - זה באמת עצוב, וכן להגיד לה שזה לא בגללה, והיא ילדה מקסימה וראויה לאהבה, ושיש לכם עוד אנשים במשפחה לשמוח איתם ולהיות איתם שמואד אוהבים אותה כמו סבא למשל וכו'. את לא חייבת להגיד לה את כל זה כרגע אלא לראות ולהיות רגישה למה שמתעורר אצלה ובהתאם לזה לבחור מה להגיד ומתי.

סמדר שלום,
תודה על תגובתך. חשוב לציין שביתי ילדה מאוד חייכנית חברמנית ועם המון שמחת חיים. אנו כמשפחה לכל דבר ,נוסעות לטייל מידי שבת,הולכות להצגות ועושות המון כיף ביחד . יש לי משפחה תומכת דואגת ושותפה המון בחיי ביתי המהווה עבורה תא משפחתי נוסף חם דואג ומפרגן אנו אף מתגוררות כרגע בבית הורי . האם בכל זאת ,אף שאינה מציפה ושואלת אלא פעם בשלושה חודשים על הנושא חשוב כן להציף ולדבר תמיד ואף לשלב סוג של טיפול רגשי או ללכת להדרכה הורית? אם לא ,האם את ממליצה על משהו אחר ?
תודה

שלום מירי,
לא הייתי מציפה ושואלת אלא מתייחסת לפעמים שהיא מעלה את השאלות ומתחברת אליה שם. כרגע אין צורך בטיפול ריגשי אלא אם יהיו בעיות בהמשך.